משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת פאה: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר זרעים · מסכת פאה | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת פֵּאָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר[עריכה]

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן[עריכה]

משנה א
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁעוּר‏[1]:
הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִין, וְהָרֵאָיוֹן,
וּגְמִילוּת חֶסֶד‏[2], וְתַלְמוּד תּוֹרָה.
אֵלּוּ דְבָרִין שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן‏[3] בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת‏[4] לוֹ לָעוֹלָם‏[5] הַבָּא:
כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,
וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין‏[6] אָדָם לַחֲבֵרוֹ;
וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְנֶגֶד כֻּלָּם.

משנה ב
ב
אֵין פּוֹחֲתִין‏[7] לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים,
אַף עַל פִּי שֶׁאָמָרוּ:
אֵין לַפֵּאָה‏[8] שֵׁעוּר,
הַכֹּל לְפִי גֹדֶל הַשָּׂדֶה,
וּלְפִי רוֹב הָעֲנִיִּים,
וּלְפִי‏[9] הָעֲנָוָוה‏[10].

משנה ג
ג
נוֹתְנִין פֵּאָה מִתְּחִלַּת הַשָּׂדֶה,
וּמֵאֶמְצָעָהּ‏[11].
רֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף בַּשֵּׁעוּר‏[12].
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם שִׁיֵּר קֶלַח אֶחָד, סוֹמֵךְ לוֹ מִשֵּׁם פֵּאָה;
וְאִם לָאו, אֵינוּ נוֹתֵן אֶלָּא מִשֵּׁם הֶבְקֵר.

משנה ד
ד
כְּלָל אָמְרוּ בַפֵּאָה:
כָּל שֶׁהוּא אוֹכֶל‏[13] וְנִשְׁמָר,
וְגִדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ,
וּלְקִיטָתוֹ כְאַחַת,
וּמַכְנִיסוֹ/וּמִכְנָסוֹ‏[14] לַקִּיּוּם,
חַיָּב בַּפֵּאָה.
הַתְּבוּאָה‏[15] וְהַקִּטְנִיּוֹת בַּכְּלָל הַזֶּה.

משנה ה
ה
וּבָאִילָן:
הָאוֹג, וְהֶחָרוּבִין,
וְהָאֱגוֹזִים‏[16], וְהַשְּׁקֵדִים,
הַגְּפָנִים, וְהָרִמּוֹנִים,
הַזֵּיתִים, וְהַתְּמָרִים,
חַיָּבִים בַּפֵּאָה.

משנה ו
ו
לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשֵּׁם פֵּאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
עַד שֶׁיְּמָרַח.
וְנוֹתֵן מִשֵּׁם הֶבְקֵר וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
עַד שֶׁיְּמָרַח.
מַאֲכִיל‏[17] לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
עַד שֶׁיְּמָרַח.
נוֹטֵל מִן הַגֹּרֶן וְזוֹרֵעַ וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
עַד שֶׁיְּמָרַח‏[18].
דִּבְרֵי רֶבִּי עֲקִיבָה.
כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁלָּקַח‏[19] אֶת הַגֹּרֶן, הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶם,
עַד שֶׁיְּמָרֵחוּ.
הַמַּקְדִּישׁ וּפוֹדֶה חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת,
עַד שֶׁיְּמָרַח הַגִּזְבָּר.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק שֵׁנִי[עריכה]

משנה א
וְאֵלּוּ‏[20] מַפְסִיקִין לַפֵּאָה:
הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוֹלִית‏[21],
וְדֶרֶךְ‏[22] הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים,
וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד, וְהַקָּבוּעַ [קיימברידג': הַקָּבוּעַ‏[23]] בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים,
הַבּוּר‏[24], וְהַנִּיר‏[25], וְזֶרַע אַחֵר.
הַקּוֹצֵר לַשַּׁחַת מַפְסִיק‏[26].
דִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינוּ מַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ.

משנה ב
ב
אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוּלָה‏[27] לְהִקָּצֵר כְּאַחַת,
רֶבִּי יְהוּדָה‏[28] אוֹמֵר:
מַפְסֶקֶת.
וְכָל הֶהָרִים אֲשֶׁר‏[29] בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן‏[30],
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבוֹר בְּכֵלָיו,
הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.

משנה ג
ג
הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים‏[31],
וְאֵינוּ מַפְסִיק לָאִילָן אֶלָּא גָדֵר.‏[32]
אִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ,
אֵינוּ מַפְסִיק, אֶלָּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.‏[33]

משנה ד
<ד>‏[34]
וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִים זֶה אֶת זֶה.
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
נוֹהֲגִין הָיוּ בֵית אַבָּא,
נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָרוּחַ,
וְלֶחָרוּבִים‏[35] כָּל הָרוֹאִים זֶה אֶת זֶה;
רֶבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק‏[36] אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ‏[37] לָהֶם בְּכָל הָעִיר.

משנה ה
ה
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא‏[38] עוֹשֶׂה שְׁתֵּי גֳרָנוֹת‏[39],
נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת.
זְרָעָהּ שְׁנֵי מִינִים,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גֹרֶן אַחַת,
נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים,
אִם‏[40] עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת‏[41], נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת;
שְׁתֵּי גֳרָנוֹת‏[42], נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.

משנה ו
ו
מַעֲשֶׂה שֶׁזָּרַע‏[43] רֶבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפָּה לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
וְעָלוּ‏[44] לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאָלוּ‏[45].
אָמַר נַחוּם הַלִּיבְלָר‏[46]:
מְקֻבָּל אֲנִי מֵרֶבִּי מְיָשָׁא,
שֶׁקִּבֵּל‏[47] מֵאַבָּא‏[48],
שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוֹגוֹת‏[49],
שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים,
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ‏[50] שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים,
אִם‏[51] עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת‏[52], נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת;
שְׁתֵּי גֳרָנוֹת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.

משנה ז
ז
שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גוֹיִם, קְצָרוּהָ‏[53] לֶסְטִים‏[54],
קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, שִׁבְּרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה,
פְּטוּרָה.
קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לֶסְטִים חֶצְיָהּ,
פְּטוּרָה, שֶׁחוֹבַת קָצִיר בַּקָּמָה.
(משנה ח)
קָצְרוּ לֶסְטִים חֶצְיָהּ וְקָצַר הוּא‏[55] חֶצְיָהּ,
נוֹתֵן פֵּאָה מִמָּה‏[56] שֶׁקָּצַר.
קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ,
הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ,
הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר, הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי[עריכה]

משנה א
מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
פֵּאָה מִכָּל אַחַת וְאַחַת‏[57].
וּבֵית‏[58] הֶלֵּל אוֹמְרִין:
מֵאַחַת‏[59] עַל הַכֹּל.
וּמוֹדִים [סופר: מוֹדִים‏[60]] שֶׁאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת‏[61] מְעֹרָבִין,
שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מֵאַחַת‏[62] עַל הַכֹּל.

משנה ב
ב
הַמְנַמֵּר אֶת שָׂדֵהוּ וְשִׁיֵּר‏[63] קְלָחִים לַחִים,
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
וּמוֹדִים [סופר: מוֹדִים‏[64]] חֲכָמִים לִרְבִּי עֲקִיבָה
בְּזוֹרֵעַ שְׁבָת‏[65] אוֹ חַרְדָּל‏[66] בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת,
שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

משנה ג
ג
הַמַּחֲלִיק בְּצָלִים לַחִים לַשּׁוּק וּמְקַיֵּם‏[67] יְבֵשִׁים לַגֹּרֶן,
נוֹתֵן פֵּאָה לָאֵלּוּ לְעַצְמָן וְלָאֵלּוּ לְעַצְמָן.
וְכֵן בַּאֲפוּנִים‏[68], וְכֵן בַּכֶּרֶם.
הַמֵּדֵל‏[69] נוֹתֵן מִן הַמְשֹׁאָר‏[70] עַל מַה שֶּׁשִּׁיֵּר.
הַמַּחֲלִיק מֵאַחַת יָד,
נוֹתֵן מִן הַמְשֹׁאָר עַל הַכֹּל.

משנה ד
ד
הָאִמָּהוֹת שֶׁלַּבְּצָלִים חַיָּבוֹת בַּפֵּאָה;
רֶבִּי יוֹסֵה פוֹטֵר.
מַלְבְּנוֹת הַבְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק,
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
פֵּאָה מִכָּל אַחַת וְאַחַת,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מֵאַחַת עַל הַכֹּל.
(משנה ה)
הָאַחִים שֶׁחָלָקוּ,
נוֹתְנִין שְׁתֵּי פֵאוֹת;
חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ,
נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת.
שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ‏[71] אֶת הָאִילָן,
נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת.
לָקַח זֶה צְפוֹנוֹ‏[72] וְזֶה דְרוֹמוֹ‏[73],
זֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ,
וְזֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ.

ה
הַמּוֹכֵר קִלְחֵי [סופר: קוֹלְחֵי‏[74]] אִילָן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה:
אֵמָּתַי?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁיֵּר בַּעַל הַשָּׂדֶה;
אֲבָל אִם שִׁיֵּר בַּעַל הַשָּׂדֶה,
הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.

משנה ו
<ו>‏[75]
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
קַרְקַע בֵּית רֹבַע חַיָּב‏[76] בַּפֵּאָה.
רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה‏[77] סָאתַיִם.
רֶבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים.
רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ‏[78] בֶן בְּתִירָה‏[79] אוֹמֵר:
כְּדֵי לִקְצוֹר וְלִשְׁנוֹת.
וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו.

ז
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיָּב בַּפֵאָה,
וּבַבִּכּוּרִים,
וְלִכְתּוֹב עָלָיו פְּרוֹזְבוֹל‏[80],
וְלִקְנוֹת עִמּוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת,
בַּכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה.

משנה ז
ח
הַכּוֹתֵב נְכָסָיו שָׁכֵב‏[81] מֵרַע‏[82],
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
מַתָּנָתוֹ‏[83] קַיֶּמֶת;
לֹא שִׁיַּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
אֵין מַתָּנָתוֹ‏[84] קַיֶּמֶת.
הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו,
וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ.
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ‏[85],
אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ.

משנה ח
ט
הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ,
יָצָא בֶן חוֹרִין‏[86];
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין.
רֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין,
עַד שֶׁיֹּאמַר:
הֲרֵי כָל נְכָסַי נְתוּנִים לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי,
חוּץ מֵאֶחָד מֵרוּבּו‏[87] שֶׁבָּהֶן.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק רְבִיעִי[עריכה]

משנה א
הַפֵּאָה נִתֶּנֶת‏[88] בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.
בַּדָּלִית וּבַדָּקָל‏[89],
בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים.
רֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים.
אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק,
וְאֶחָד אוֹמֵר לָבֹז,
לָזֶה שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה.

משנה ב
ב
וּבַדָּלִית‏[90] וּבַדָּקָל‏[91], אֵינוּ כֵן.
אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבֹז,
וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק,
לָזֶה‏[92] שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה.

משנה ג
ג
נָטַל מִקְצָת הַפֵּאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר,
אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם.
נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, פָּרַס טַלֵּיתוֹ‏[93] עָלֶיהָ,
מַעֲבִירִים אוֹתוֹ‏[94] מִמֶּנּוּ [נ.א. מִמֶּנָּה‏[95]].
וְכֵן בַּלֶּקֶט, וְכֵן בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה.

משנה ד
ד
פֵּאָה,
אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בַּמַּגָּלוֹת,
וְאֵין‏[96] עוֹקְרִין אוֹתָהּ בַּקַּרְדֻּמּוֹת,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
(משנה ה)
שָׁלוֹשׁ הָבְעָיוֹת‏[97] בַּיּוֹם:
בַּשַּׁחַר וּבַחֲצוֹת וּבַמִּנְחָה.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֹתוּ.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ.
שֶׁלְּבֵית נָמֵר הָיוּ מַלְקִיטִין‏[98] עַל הַחֶבֶל,
וְנוֹתְנִין פֵּאָה מִכָּל אוֹמָּן וְאוֹמָּן‏[99].

משנה ו
ה
נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיַּר,
פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה‏[100].
רֶבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בַּשִּׁכְחָה,
שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בְּשָׁעַת הָעִמּוּר‏[101].

משנה ז
ו
הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה, חַיָּב.
עֳמָרִים וּפָדָה עֳמָרִים, חַיָּב.
קָמָה וּפָדָה עֳמָרִים, פְּטוּרָה,
שֶׁבְּשָׁעַת חוֹבָתָהּ, הָיְתָה פְטוּרָה.

משנה ח
ז
כַּיּוֹצֵא בוֹ:
הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו,
עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָיָן‏[102],
חַיָּבִין.
מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָיָן‏[103],
חַיָּבִין.
הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמָרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר,
וְאַחַר כָּךְ פְּדָיָן, פְּטוּרִין,
שֶׁבְּשָׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִין.

משנה ט
ח
מִי שֶׁלִּקֵּט אֶת הַפֵּאָה‏[104], וְאָמַר:
"הֲרֵי זֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי‏[105]",
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
זָכָה לוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא‏[106] רִאשׁוֹן.
הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה‏[107] וְהַפֵּאָה שֶׁלַּנָּכְרִי,
חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְקִיר‏[108].

משנה י
ט
אֵי זֶה הוּא לֶקֶט?
הַנּוֹשֵׁר בְּשָׁעַת הַקְּצִירָה.
הָיָה קוֹצֵר,
קָצַר מְלֹא יָדוֹ, תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ‏[109],
הִכָּהוּ‏[110] קוֹץ, נָפַל‏[111] מִיָּדוֹ עַל אָרֶץ‏[112],
הֲרֵי זֶה‏[113] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
תּוֹךְ הַיָּד, תּוֹךְ‏[114] הַמַּגָּל, לָעֲנִיִּים.
אַחַר הַיָּד, אַחַר הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבַּיִת.
רֹאשׁ הַיָּד, רֹאשׁ הַמַּגָּל,
רֶבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
לָעֲנִיִּים.
רֶבִּי‏[115] עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לְבַעַל הַבַּיִת.

משנה יא
י
חוֹרָרֵי‏[116] נְמָלִים‏[117] שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה,
הֲרֵי הֵן‏[118] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת;
שֶׁלְּאַחַר‏[119] הַקּוֹצְרִים,
הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים,
וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּבַעַל‏[120] הַבַּיִת.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הַכֹּל לָעֲנִיִּים,
שֶׁסְּפֵק לֶקֶט‏[121] לֶקֶט.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק חֲמִישִׁי[עריכה]

משנה א
גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לֻקַּט תַּחְתָּיו,
כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ, הֲרֵי הֵן‏[122] שֶׁלָּעֲנִיִּים.
וְהָרוּחַ‏[123] שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים,
עוֹמְדִין‏[124] אוֹתָהּ‏[125] כַּמָּה לֶקֶט‏[126] רְאוּיָה לַעֲשׁוֹת,
נוֹתֵן‏[127] לַעֲנִיִּים.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
נוֹתֵן לַעֲנִיִּים נִפְלָהּ‏[128].

משנה ב
ב
שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה,
אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא‏[129] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא‏[130] שֶׁלָּעֲנִיִּים.
שִׁבֹּלֶת שֶׁלַּלֶּקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַגָּדִישׁ,
מְעַשֵּׂר שִׁבֹּלֶת אַחַת‏[131] וְנוֹתֵן לוֹ.
[132] אָמַר רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר:
וְכִי הֵיאָךְ הֶעָנִי זֶּה‏[133] מַחֲלִיף דָּבָר שֶׁלֹּא בָא בִרְשׁוּתוֹ‏[134]?
אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְכָל הַגָּדִישׁ,
וּמְעַשֵּׂר שִׁבֹּלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ.

משנה ג
ג
אֵין מְגַלְגְּלִין בַּטּוֹפֵחַ‏[135].
דִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין‏[136],
מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר.

משנה ד
ד
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְצָרַךְ‏[137],
יִטֹּל לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי‏[138],
וּכְשֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ יְשַׁלֵּם.
דִּבְרֵי רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

משנה ה
ה
הַמַּחֲלִיף עִם הָעֲנִיִּים,
בְּשֶׁלּוֹ פָטוּר,
וּבְשֶׁלָּעֲנִיִּים חַיָּב.
שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת,
זֶה נוֹתֵן לָזֶה חֶלְקוֹ מַעְשַׂר עָנִי‏[139],
וְזֶה נוֹתֵן לָזֶה חֶלְקוֹ מַעְשַׂר‏[140] עָנִי.
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר,
אָסוּר בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה וּבְמַעְשַׂר עָנִי.
אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה:
אֵמָּתַי?
בִּזְמַן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנּוּ‏[141] לְמַחְצָה‏[142], לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ;
אֲבָל‏[143] אִם אָמַר לוֹ:
שְׁלִישׁ מַה שֶּׁאַתָּה קוֹצֵר שֶׁלָּךְ,
מֻתָּר בַּלֶּקֶט, בַּשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה,
וְאָסוּר בְּמַעְשַׂר עָנִי.

משנה ו
ו
הַמּוֹכֵר אֶת‏[144] שָׂדֵהוּ,
הַמּוֹכֵר מֻתָּר וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר.
לֹא יִשְׂכֹּר‏[145] אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט‏[146] בְּנוֹ אַחֲרָיו.
מִי שֶׁאֵינוּ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט,
אוֹ שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶחָד, וְאֶת אֶחָד‏[147] לָאו,
אוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן,
הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים.
עַל זֶה נֶאֱמַר: (משלי כב, כח)
"אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלִים‏[148] [במסורה+קיי: עוֹלָם]".

משנה ז
ז
הָעֹמֶר‏[149] שֶׁשְּׁכֵחוּהוּ פוֹעֲלִים,
וְלֹא שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת,
שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת, וְלֹא‏[150] שְׁכֵחוּהוּ פוֹעֲלִים,
עָמְדוּ הָעֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ שֶׁחִפּוּהוּ בַקַּשׁ,
הֲרֵי זֶה אֵינוּ שִׁכְחָה.

משנה ח
ח
הַמְעַמֵּר לְכוֹבָעוֹת וְלַכּוֹמָסוֹת‏[151],
וְלַחֲרָרָה‏[152] וְלָעֳמָרִים‏[153],
אֵין לוֹ שִׁכְחָה.
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן‏[154],
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
הַמְעַמֵּר‏[155] לַגָּדִישׁ,
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה,
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן,
אֵין לוֹ שִׁכְחָה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַמְעַמֵּר לִמְקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה,
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה;
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן, אֵין לוֹ שִׁכְחָה.
מְקוֹם‏[156] שֶׁאֵינוּ גְמַר מְלָאכָה,
אֵין לוֹ שִׁכְחָה;
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן,
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק שִׁשִּׁי[עריכה]

משנה א
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים הֶבְקֵר.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
אֵינוּ הֶבְקֵר, עַד שֶׁיּוֹבְקַר‏[157] אַף לָעֲשִׁירִים, כִּשְׁמִטָּה.
כָּל‏[158] עֳמָרֵי‏[159] הַשָּׂדֶה שֶׁלְּקַב קַב,
וְאֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּעַת קַבִּים, וּשְׁכֵחוֹ,
בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵינוּ‏[160] שִׁכְחָה‏[161];
וּבֵית‏[162] הֶלֵּל אוֹמְרִים:
שִׁכְחָה‏[163].

משנה ב
ב
הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגָּפָה וְלַגָּדִישׁ,
וְלַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכֵחוֹ,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵינוּ שִׁכְחָה;
וּבֵית‏[164] הֶלֵּל אוֹמְרִים:
שִׁכְחָה.

משנה ג
ג
רָאשֵׁי שׁוּרוֹת‏[165],
הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ.
הָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר‏[166], וּשְׁכֵחוֹ,
מוֹדִים שֶׁאֵינוּ שִׁכְחָה.

משנה ד
ד
אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת‏[167]:
שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ מֵאֶמְצַע‏[168] הַשּׁוּרָה‏[169],
זֶה פָנָיו‏[170] לַצָּפוֹן וְזֶה פָנָיו‏[171] לַדָּרוֹם,
שָׁכְחוּ‏[172] לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם,
שֶׁלִּפְנֵיהֶם‏[173] שִׁכְחָה,
וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אֵינוּ שִׁכְחָה.
יָחִיד‏[174] שֶׁהִתְחִיל מֵרֹאשׁ הַשּׁוּרָה,
וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,
שֶׁלְּפָנָיו אֵינוּ שִׁכְחָה,
שֶׁלְּאַחֲרָיו‏[175] שִׁכְחָה,
מִפְּנֵי‏[176] שֶׁהוּא 'בַל‏[177] תָּשׁוּב'.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא 'בַל‏[178] תָּשׁוּב', שִׁכְחָה,
וְכָל שֶׁאֵינוּ 'בַל‏[179] תָּשׁוּב', אֵינוּ שִׁכְחָה.

משנה ה
ה
שְׁנֵי עֳמָרִים, שִׁכְחָה,
וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.
שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְהֶחָרוּבִין‏[180], שִׁכְחָה,
וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.
שְׁנֵי חוֹצְנֵי‏[181] פִשְׁתָּן, שִׁכְחָה,
וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.
שְׁנֵי גַרְגְּרִים, פֶּרֶט,
וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן פֶּרֶט.
שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים, לֶקֶט,
וְשָׁלוֹשׁ אֵינָן לֶקֶט.
אֵלּוּ כְדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל.
וְעַל כֻּלָּם, בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
שְׁלֹשָׁה לָעֲנִיִּים,
וְאַרְבָּעָה לְבַעַל הַבַּיִת.

משנה ו
ו
הָעֹמֶר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכֵחוֹ,
אֵינוּ‏[182] שִׁכְחָה;
שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם‏[183] סָאתַיִם,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לְבַעַל הַבַּיִת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לָעֲנִיִּים.
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
וְכִי מֵרֹב הָעֳמָרִים,
יוֹפִי‏[184] כֹחַ‏[185] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
אוֹ הוּרַע כֹּחַ?
אָמְרוּ לוֹ:
יוֹפִי כֹחַ.
אָמַר לָהֶם:
מָה אִם בִּזְמַן שֶׁהוּא עֹמֶר‏[186] אֶחָד וּבוֹ סָאתַיִם וּשְׁכֵחוֹ,
אֵינוּ שִׁכְחָה,
שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶן‏[187] סָאתַיִם,
אֵינוּ‏[188] דִין שֶׁלֹּא יְהוּ שִׁכְחָה?
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא! אִם אָמַרְתָּ‏[189] בְעֹמֶר אֶחָד שֶׁהוּא כַגָּדִישׁ,
תֹּאמַר בִּשְׁנֵי עֳמָרִים שֶׁהֵן כִּכְרֵיכוֹת?

משנה ז
ז
קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם וּשְׁכֵחָהּ,
אֵינָהּ שִׁכְחָה;
אֵין בָּהּ סָאתַיִם, אִם‏[190] רְאוּיָה הִיא לַעֲשׁוֹת סָאתַיִם,
אֲפִלּוּ הִיא שֶׁלַּטּוֹפֵחַ‏[191],
רוֹאִים אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא עַנְוָוה‏[192] שֶׁלִּשְׂעוֹרִים.

משנה ח
ח
קָמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר וְאֶת הַקָּמָה.
הָעֹמֶר‏[193] אֵינוּ מַצִּיל‏[194] לֹא אֶת הָעֹמֶר וְלֹא אֶת‏[195] הַקָּמָה.
אֵיזוֹ הִיא הַקָמָה שֶׁהִיא‏[196] מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר?
כָּל שֶׁאֵינָה שִׁכְחָה,
אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד.

משנה ט
ט
סְאָה תְבוּאָה עֲקוּרָה וּסְאָה שֶׁאֵינָה עֲקוּרָה,
וְכֵן בָּאִילָן,
הַשּׁוּם‏[197] וְהַבְּצָלִים,
אֵינָן מִצְטָרְפִין.
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם בָּאת רְשׁוּת הֶעָנִי‏[198] בָאֶמְצַע,
אֵינָן מִצְטָרְפִין,
וְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.

משנה י
י
תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה לַשַּׁחַת אוֹ לַאֲלֻמָּה,
וְכֵן בַּאֲגִידֵי הַשּׁוּם‏[199] / <וַ>אֲגֻדּוֹת‏[200] הַשּׁוּם / וְהַבְּצָלִים,
אֵין לָהֶם שִׁכְחָה.
כָּל טְמוּנִים ‏[201] בָּאָרֶץ,
כְּגוֹן הַלּוּף, הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים,
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין לָהֶם שִׁכְחָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה.

משנה יא
יא
הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה, וְהַמְעַמֵּר, וְהַסּוֹמֶה‏[202],
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
אִם‏[203] הָיָה מִתְכַּוֵּן לִטּוֹל אֶת הַגַּס הַגַּס,
אֵין לוֹ שִׁכְחָה.
אִם אָמַר:
"הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר עַל מְנָת מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹכֵחַ‏[204] אֲנִי אֶטֹּל",
יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק שְׁבִיעִי[עריכה]

משנה א
כָּל זַיִת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה,
כְּזַיִת הַנְטוֹפָה בְּשַׁעֲתוֹ, וּשְׁכֵחוֹ,
אֵינוּ שִׁכְחָה.
בַּמֵּי‏[205] [סופר: בְּמִי‏[206]] דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִמְקוֹמוֹ.
בִּשְׁמוֹ, שֶׁהָיָה‏[207] שָׁפְכָנִי [סופר: שִׁפְכוֹנִי‏[208]] אוֹ בֵישָׁנִי‏[209];
בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה;
בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה.
וּשְׁאָר כָּל הַזֵּיתִים,
שְׁנַיִם שִׁכְחָה, שְׁלֹשָׁה‏[210] אֵינָה‏[211] שִׁכְחָה.
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים.

משנה ב
ב
זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלוֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁלִּשְׁנֵי מַלְבְּנִים,
וּשְׁכֵחוֹ, אֵינוּ‏[212] שִׁכְחָה.
זַיִת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכֵחוֹ, אֵינוּ שִׁכְחָה.
בַּמֵּי‏[213] [סופר: בְּמִי‏[214]] דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ‏[215] בוֹ.
אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ,
אֲפִלּוּ כְזַיִת הַנְּטוֹפָה בְשַׁעֲתוֹ, וּשְׁכֵחוֹ,
{אינו‏[216]} <יֵשׁ לוֹ‏[217]> שִׁכְחָה.
כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ תַחְתָּיו, יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ.
רֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
מִשֶּׁתִּתְהַלֵּךְ‏[218] הַמַּחֲבָא‏[219].

משנה ג
ג
אֵי זֶה הוּא‏[220] פֶרֶט?
הַנּוֹשֵּׁר בְּשָׁעַת הַבְּצִירָה.
הָיָה בוֹצֵר,
עָקַץ אֶת הָאֶשְׁכּוֹל, הֳסְבַּךְ‏[221] בֶּעָלִים‏[222],
נָפַל‏[223] לָאָרֶץ וְנִפְרַד‏[224],
הֲרֵי הוּא‏[225] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
הַמַּנִּיחַ כַּלְכַּלָּה תַחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר,
הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים;
עַל זֶה נֶאֱמַר: (משלי כב, כח)
"אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם [סופר: עוֹלִים‏[226]]".

משנה ה
ד
הַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים,
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא מֵדֵל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
כָּךְ הוּא מֵדֵל בְּשֶׁלָּעֲנִיִּים.
דִּבְרֵי רֶבִּי יְהוּדָה.
רֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁי,
אֵינוּ רַשַּׁי בְּשֶׁלָּעֲנִיִּים.

משנה ד
ה
אֵי זוֹ הִיא‏[227] עוֹלֶלֶת?
כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטָף‏[228].
אִם סָפֵק, לָעֲנִיִּים.
עוֹלֶלֶת שֶׁבְּאַרְכּוּבָּה,
אִם נִקְרֶצֶת‏[229] עִם הָאֶשְׁכּוֹל,
הֲרֵי הִיא‏[230] שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא‏[231] שֶׁלָּעֲנִיִּים.
גַּרְגֵּר יָחִיד‏[232],
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֶשְׁכּוֹל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עוֹלֶלֶת.

משנה ז
ו
כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶלֶת‏[233],
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
לְבַעַל הַבַּיִת.
רֶבִּי‏[234] עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לָעֲנִיִּים.
אָמַר רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר: (דברים כד, כא)
"כִּי‏[235] תִבְצֹר... לֹא‏[236] תְעוֹלֵל",
אִם‏[237] אֵין בָּצִיר, מְנַיִן עוֹלֵלוֹת‏[238]?
אָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה: (וַיִּקְרָא יט,י)
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל",
אֲפִלּוּ כֻלּוֹ עוֹלֵלוֹת‏[239].
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר:
"כִּי‏[240] תִבְצֹר... לֹא תְעוֹלֵל"?
אֵין לָעֲנִיִּים בָּעוֹלֵלוֹת קֹדֶם לַבָּצִיר.

משנה ו
ז
כֶּרֶם רְבָעִי,
בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין‏[241] לוֹ בֵעוּר;
וּבֵית‏[242] הֶלֵּל אוֹמְרִים:
יֶשׁ לוֹ‏[243].
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
יֵשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֵשׁ‏[244] לוֹ עוֹלֵלוֹת,
וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן.
וּבֵית‏[245] הֶלֵּל אוֹמְרִים:
כֻּלּוֹ לַגַּת.

משנה ח
ח
הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדָעוּ‏[246] הָעוֹלֵלוֹת,
אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים‏[247].
מִשֶּׁנּוֹדְעוּ‏[248] הָעוֹלֵלוֹת,
הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה‏[249]:
אִם כֵּן‏[250], יִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלִים לַהֶקְדֵּשׁ.
אֵי זוֹ הִיא‏[251] שִׁכְחָה בֶּעָרִיס?
כָּל שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת‏[252] יָדוֹ וְלִטְּלָהּ;
וּבָרוֹגְלִיּוֹת?
מִשֶּׁיַּעֲבוֹר הֵימֶנָּה‏[253].

מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק שְׁמִינִי[עריכה]

משנה א
מֵאֵמָּתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּלֶּקֶט?
מִשֶּׁיְּהַלְּכוּ הַנָּמוֹשׁוֹת.
וּבַפֶּרֶט‏[254] וּבָעוֹלֵלוֹת?
מִשֶּׁיְּהַלְּכוּ הָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבֹאוּ.
וּבַזֵּיתִים?
מִשֶּׁתֵּרֵד רְבֵיעָה‏[255] שְׁנִיָּה.
אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה:
וַהֲלֹא יֵשׁ שֶׁאֵינָן‏[256] מוֹסְקִין‏[257]
אֶלָּא לְאַחַר רְבֵיעָה שְׁנִיָּה?
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הֶעָנִי יוֹצֵא,
וְלֹא‏[258] יְהֵא מֵבִיא‏[259] בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת‏[260].

משנה ב
ב
נֶאֱמָנִים עַל הַלֶּקֶט, וְעַל הַשִּׁכְחָה, וְעַל הַפֵּאָה בְשַׁעֲתָן,
וְעַל‏[261] מַעְשַׂר עָנִי בְכָל שְׁנָתוֹ.
וּבֶן‏[262] לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם.
אֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ‏[263] בְּנֵי אָדָן‏[264] נוֹהֲגִין כֵּן.

משנה ג
ג
נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּים,
וְאֵינָן‏[265] נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַקֶּמַח, וְלֹא עַל הַפַּת.
נֶאֱמָנִין עַל הַסְּעוֹדָה‏[266] [סופר: הַשְׂעוֹרָה‏[267]] שֶׁלָּאֹרֶז‏[268],
וְאֵינָן‏[269] נֶאֱמָנִין עָלָיו בֵּין חַי‏[270] בֵּין‏[271] מְבֻשָּׁל.
נֶאֱמָנִין עַל הַפּוּל‏[272],
וְאֵינָן נֶאֱמָנִין עַל הַגְּרִיסִים, בֵּין חַיִּים בֵּין‏[273] מְבֻשָּׁלִים.
נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן לוֹמַר:
"שֶׁלְּמַעְשַׂר עָנִי הוּא",
וְאֵינָן נֶאֱמָנִין עָלָיו לוֹמַר‏[274]:
"שֶׁלְּזֵיתֵי נִקּוּף הוּא".

משנה ד
ד
נֶאֱמָנִין עַל הַיָּרָק‏[275] חַי,
וְאֵינָן‏[276] נֶאֱמָנִין עָלָיו מְבֻשָּׁל,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה‏[277] דָבָר מְמֻעָט‏[278],
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלַּפָסוֹ‏[279].

משנה ה
ה
אֵין פּוֹחֲתִין‏[280] לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן
מֵחֲצִי קַב חִטִּין וְקַב שְׂעוֹרִין.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
חֲצִי קַב.
קַב וָחֵצִי כֻסְּמִין,
קַב‏[281] גְּרוֹגְרוֹת, אוֹ מָנֶה‏[282] דְבֵלָה. רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
פָּרֶס‏[283].
חֲצִי לוֹג יַיִן.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
רְבִיעִית.
רְבִיעִית שֶׁמֶן.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
שְׁמִינִית.
וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אַבָּה שָׁאוּל אוֹמֵר‏[284]:
כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת.

משנה ו
ו
מִדָּה זוֹ אֲמוּרָה בַכֹּהֲנִים, וּבַלְוִיִּם, וּבְיִשְׂרְאֵל‏[285].
הָיָה מַצִּיל, נוֹטֵל‏[286] מַחְצָה‏[287] וְנוֹתֵן‏[288] מַחְצָה.
הָיָה לוֹ דָבָר מְמֻעָט‏[289],
נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.

משנה ז
ז
אֵין פּוֹחֲתִין‏[290] לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
מִכִּכָּר בַּפּוֹנְדְּיוֹן‏[291] וּמֵאַרְבַּע‏[292] סְאִין‏[293] בַּסֶּלַע.
לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַרְנָסַת לִינָה.
שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן‏[294] שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת.
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת,
לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי;
מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה‏[295],
לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה.
וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם,
וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה.

משנה ח
ח
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז,
לֹא יִטֹּל לֶקֶט‏[296], שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי.
הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר,
אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְאַחַת,
הֲרֵי זֶה יִטֹּל.
הָיוּ מְמֻשְׁכָּנִים‏[297] בִּכְתֻבַּת‏[298] אִשְׁתּוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ,
הֲרֵי זֶה יִטֹּל.
אֵין‏[299] מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ.

משנה ט
ט
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז,
הוּא‏[300] נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן,
הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוּ צָרִיךְ לִטּוֹל וְנוֹטֵל,
אֵינוּ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד‏[301] שֶׁיִּצְטָרֵךְ‏[302] לַבְּרִיּוֹת‏[303].
וְכָל מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל וְאֵינוּ נוֹטֵל,
אֵינוּ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס לַאֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ.
עַל זֶה נֶאֱמַר: (ירמיה יז, ז)
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר‏[304] <אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיי‏[305] וְהָיָה יי מִבְטַחוֹ"‏[306]>.
[307]

[וְכֵן דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין,
אֵינוּ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁתִּכְהֵנָה עֵינָיו‏[308],
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כג, ח)
"וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח וגו'‏[309] <כִּי הַשּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים‏[310]>]".

<חַסְלַת מַסֶּכֶת פֵּאָה‏[311]>

  1. ^ כאן ולהלן: סופר+פ+קיי בכתיב מלא "שיעור". וכן מנוקד גם בפרמה בצירי.
  2. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "חסדים".
  3. ^ כך גם פ+קיי.
  4. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מתקימת".
  5. ^ כך גם פ+קיי, ולנוסח זה רמז הנקדן. סופר: "בעולם".
  6. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שבין".
  7. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שסופר כתב בטעות: "פותתין".
  8. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "פיאה".
  9. ^ כך גם פ+קיי, אך מגיה מאוחר הוסיף בפרמה: "רוב".
  10. ^ כך גם פ+קיי.
  11. ^ כך גם פרמה. סופר: "מאמצעה". קיי: "ובאמצעה".
  12. ^ פ+קיי: "כַּשֵּׁעוּר", וייתכן שכך קרא הנקדן.
  13. ^ הנקדן ניקד את הכף בצירי.
  14. ^ במילה זו בוצעו מספר תיקונים. פ+קיי "וּמִכְנָסוֹ" (הניקוד ע"פ פרמה), וכנראה שכך גרס הסופר. ייתכן שהנקדן הגיה וניקד "וּמַכְנִיסוֹ" ומגיה מאוחר תיקן בחזרה ל "וּמִכְנָסוֹ".
  15. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והתבואה".
  16. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "האגוזים".
  17. ^ כך גם פרמה. קיי יש השמטה. ייתכן שהסופר גרס: "המאכיל/ומאכיל".
  18. ^ קיי כלפנינו. בפרמה שתי המילים הללו נתלו בין השורות.
  19. ^ פ+קיי "שלקחו".
  20. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "אלו".
  21. ^ כך גם פ+קיי. בפרמה הלמ"ד בשורוק. סופר: "ושלולית".
  22. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "דרך".
  23. ^ ובפרמה היה כתוב "והקבוע", אך מגיה כלשהו מחק שם את הוא"ו. (לכאורה זו וא"ו הנשוא, והכוונה היא: שביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, מפסיק לפאה.)
  24. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והבור".
  25. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "והנייר".
  26. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומפסיק?".
  27. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  28. ^ כך גם בפרמה. סופר+קיי: "יודה".
  29. ^ הנקדן טעה בניקוד מילה זו.
  30. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ועדרון".
  31. ^ כך גם פ+קיי. בדילוג מחמת הדומות, הסופר התחיל לכתוב "לא" מתוך המילה "לאילן". לבסוף עמד על טעותו וכתב "לזרעים", אך לא מחק את האותיות "לא". הנקדן ניקד בשטף הניקוד את הלמ"ד בחולם: "לֹא", אך לאחר מכן הבין שמדובר בטעות והעביר קו מחיקה על אותיות אלו.
  32. ^ בכתב היד מסומנת כאן נקודה
  33. ^ בכתב היד מסומנת כאן נקודה
  34. ^ כך גם פ+קיי. הסופר שכח לציין כאן הלכה חדשה.
  35. ^ כך גם פ+קיי. סופר בכתיב ניקודי מלא: "וליחרובים".
  36. ^ בפרמה הדל"ת מנוקדת בשורוק.
  37. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהיה".
  38. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף בטעות: "גורן".
  39. ^ כך בדרך כלל הכתיב גם פ+קיי, כאן ולהלן. אך בפרמה הגימ"ל מנוקדת בשווא.
  40. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  41. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אחד".
  42. ^ כך גם פ+קיי. הסופר התחיל לכתוב "גורן" ותיקן עצמו ל"גורנות" ולכן בכתב היד כאן הכתיב הוא מלא בוא"ו לאחר הגימ"ל.
  43. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כשזרע".
  44. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  45. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  46. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "הלבלר".
  47. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שיקבל". וכן בסמוך.
  48. ^ משום מה הנקדן לא ניקד מילה זו.
  49. ^ כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה. סופר: "זוגות".
  50. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בזורע שדהו".
  51. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  52. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אחד".
  53. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שקצרוה".
  54. ^ כך מנקד הנקדן, וזהו הניקוד המתאים ללטינית. בפרמה כאן ולהלן כתוב "לִיסטים" בחיריק תחת הלמ"ד. בקיימברידג' כתוב "לסטים", ופעם אחת "ליסטים" (היו"ד אינה מחייבת ניקוד בחיריק אלא היא באה גם במקום צירי/סגול/שווא).
  55. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה. סופר בטעות במילה אחת "וקצרו" והנקדן פתח זאת לשתי מילים.
  56. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "למה".
  57. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אחד ואחד".
  58. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "בית".
  59. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מאחד".
  60. ^ כך גם פ+קיי.
  61. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "השורות".
  62. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מאחד".
  63. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בה".
  64. ^ כך גם פ+קיי.
  65. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  66. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שבת וחרדל".
  67. ^ הנקדן טעה בניקוד מילה זו.
  68. ^ כך גם פרמה. סופר: "באיפונים". קיי: "!באופנים!".
  69. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המנדל".
  70. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?המשואל?".
  71. ^ כך פ+קיי. מגיה מאוחר הגיה "שחלקו".
  72. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "צפוני".
  73. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "דרומי".
  74. ^ כך גם פ+קיי.
  75. ^ כך גם פ+קיי. הסופר סימן שמתחילה הלכה חדשה אך שכח לציין את מספרה.
  76. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "חייבת".
  77. ^ פ+קיי "בעושה". גם בפרמה מנוקד בלשון זכר.
  78. ^ כך גם פ+קיי.
  79. ^ מילה זו אינה מנוקדת בפרמה.
  80. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  81. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "שכיב" (אך כנראה שסופר קיימברידג' קרא את הכ"ף בצירי.)
  82. ^ בפרמה מנוקד "מְרַע" וכנראה שכך מדוייק יותר. שָׁכֵב מְרַע (ארמית) כלומר: שוכב חולה.
  83. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  84. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  85. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  86. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "חורים". וכן להלן.
  87. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מריבו". ומגיה מאוחר בכתב היד לפנינו הגיה "מריבוא"
  88. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "נותנת".
  89. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  90. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בדלית".
  91. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  92. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "זה".
  93. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  94. ^ כך גם פ+קיי.
  95. ^ כך פ+קיי.
  96. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אין".
  97. ^ פרמה: "אוֹבְעַיוֹת". קיי: "אבעיות".
  98. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "מלקטים".
  99. ^ כנראה שכך מנוקד גם בפרמה.
  100. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: !"ומן ההבקֵיר"!.
  101. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "העומר".
  102. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ופדיון".
  103. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ופדיון".
  104. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מי שליקט פאה".
  105. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נתלתה בין השורות.
  106. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הנמצא".
  107. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "והשכח".
  108. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הבקר".
  109. ^ פ+קיי: "קומצו". ובפרמה הקו"ף מנוקדת בחולם.
  110. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הכה".
  111. ^ פ+קיי: "ונפל".
  112. ^ פ+קיי: "לארץ".
  113. ^ קיי: מילה זו חסרה. פרמה: כנראה שהסופר כתב "זה" ולאחר מכן מגיה כלשהוא מחק מילה זו, ומגיה כלשהוא כתב בצד "הוא".
  114. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ותוך". (וכן בסמוך "וראש".)
  115. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ורבי".
  116. ^ כנראה שכך מנוקד גם בפרמה.
  117. ^ פ+קיי: "הנמלים".
  118. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  119. ^ פרמה: "ושלאחר. קיי: "ושאחר".
  120. ^ פ+קיי: "לבעל".
  121. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהסופר התחיל בטעות לכתוב "ללט", ולאחר מכן תיקן עצמו.
  122. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  123. ^ פ+קיי "הרוח".
  124. ^ כלומר: "אומדין". כך גם בפרמה. קיי: !"אומרים"!. סופר בטעות "עומרין". נראה שהסופר תמיד כותב "עומד" במקום "אומד".
  125. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אותם".
  126. ^ פ+קיי נוסף: "היא".
  127. ^ פ+קיי: "ונותן".
  128. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "כדי" לפני המילה "ניפלה", וכנראה שכוונתו לנוסח "כדי נפילה"
  129. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  130. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  131. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב בטעות פעמיים כך: "מעשר שיבלת אחד, מעשר שיבלת אחת"
  132. ^ קיי כלפנינו. בפרמה מתחילה כאן הלכה חדשה (ג), ולפיכך בפרק זה יש בפרמה ט הלכות במקום ח.
  133. ^ פ+קיי: "הזה".
  134. ^ כך גם פרמה. קיי: "לרשותו". סופר: "ברשותי"
  135. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  136. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מותרין".
  137. ^ מכאן עד "וכשיחזור" - כך גם פ+קיי.
  138. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ומעשר עני" נוסף בצד.
  139. ^ קיי כלפנינו. פרמה: !"ומעשר"!.
  140. ^ קיי כלפנינו. פרמה: !"ומעשר"!.
  141. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ממני".
  142. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  143. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן לא ניקד מילה זו.
  144. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  145. ^ כך בפרמה. סופר+קיי: יסכור"
  146. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שילקוט".
  147. ^ כך גם פרמה. ייתכן שהסופר כתב "אחר". קיי: ספק מה כתוב.
  148. ^ כך גם פרמה. בנוסח המסורה: "עולם". ונוסח הסופר ופרמה הוא דרשת חז"ל: "אל תקרי עולם אלא עולים" ייתכן שמגיה כלשהו ניסה להגיה בקאופמן: "עולם".
  149. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות "העומד".
  150. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לא".
  151. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  152. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "לחררה".
  153. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לעמרים".
  154. ^ פ+קיי: "לגורן". וכן בכולם להלן.
  155. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המעמיר/המעמיד"
  156. ^ פ+קיי: "למקום".
  157. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שיָבקר".
  158. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  159. ^ סופר וכן פ+קיי: "עומרי".
  160. ^ הסופר כתב "אין + אינו".
  161. ^ פ+קיי: "בית שמי אומרים: שכחה". ובפרמה הוגה כלפנינו.
  162. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בית".
  163. ^ פ+קיי: "ובית הלל אומרים: אינו שכחה". ובפרמה הוגה כלפנינו.
  164. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בית".
  165. ^ פ+קיי: "השורות".
  166. ^ פ+קיי: "אל העיר".
  167. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "השורות".
  168. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "באמצע".
  169. ^ פרמה: "השורות". קיי: "השדה". סופר: "שורה".
  170. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "פנה".
  171. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "פנה".
  172. ^ פ+קיי "ושכחו".
  173. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ושלפניהם".
  174. ^ פרמה: "היחיד". קיי: "ויחיד".
  175. ^ פ+קיי "ושלאחריו".
  176. ^ פ+קיי מילה זו חסרה.
  177. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בבל".
  178. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בבל".
  179. ^ כך גם פ+קיי.
  180. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "החרובין".
  181. ^ כך הכתיב גם פ+קיי, אך בפרמה החי"ת מנוקדת בשורוק.
  182. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "אינן".
  183. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בהם".
  184. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.וכן להלן.
  185. ^ כך גם פ+קיי. וכן להלן.
  186. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "עומד".
  187. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בהן".
  188. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אין".
  189. ^ סופר בכתיב מלא: "אמרתה".
  190. ^ פ+קיי. "אבל" במקום "אם". סופר: "אבל אם". כנראה שזה כפל גרסה, וכנראה שהסופר עצמו מחק את המילה "אבל".
  191. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  192. ^ פ+קיי: "ענבה". סופר: "עניוה".
  193. ^ פ+קיי: "והעומר".
  194. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מצלת".
  195. ^ "ולא את" - כך גם פ+קיי, כנראה שכך הנוסח הסופי של הסופר. כנראה שהסופר כתב: "לא את העומר ואת הקמה" ולאחר מכן מחק את הוא"ו של "ואת" והוסיף לפניה את המילה "ולא".
  196. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהוא".
  197. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "והשום".
  198. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לעני".
  199. ^ ייתכן שמכאן הסופר דילג מחמת הדומות "השום-השום", והושלם כהוגן ע"י הנקדן. פ+קיי ללא השמטה.
  200. ^ פ+קיי: "ואגודת".
  201. ^ פ+קיי: "וכל הטמונים".
  202. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  203. ^ פ+קיי: "ואם".
  204. ^ סופר וכן פ+קיי: "שכח".
  205. ^ כנראה שהנקדן מכוון לנוסח: "בַּמֶּה".
  206. ^ כך מנוקד בפרמה, וכנראה שלכך כיוון הסופר. גם נוסח קיימברידג': "במי".
  207. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שהוא".
  208. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  209. ^ כך פ+קיי. סופר+נקדן: "בְשָׁנִי".
  210. ^ פ+קיי: "ושלושה", וייתכן שתוקן כך בקאופמן.
  211. ^ פ+קיי "אינן".
  212. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אינן".
  213. ^ כנראה שהנקדן מכוון לנוסח: "בַּמֶּה".
  214. ^ כך מנוקד בפרמה, וכנראה שלכך כיוון הסופר. גם נוסח קיימברידג': "במי".
  215. ^ פ+קיי "התחיל".
  216. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, ופרמה.
  217. ^ כך נוסח קיי. וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. ככל הנראה הנוסח "אינו" הוא מוטעה, והיה מקום לומר שהסופר טעה מחמת הדומות וכתב "אינו" כדלעיל. הבעיה היא ש"טעות" זו מופיעה גם בפרמה.
  218. ^ פ+קיי "משתהלך".
  219. ^ כך גם פ+קיי.
  220. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "זו היא".
  221. ^ קיי כלפנינו. פרמה בכתיב מלא: "הוסבך".
  222. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בבעלים" ונראה כי הסופר עצמו מחק את הבי"ת הראשונה.
  223. ^ כך גם פ+קיי.
  224. ^ פ+קיי "ונפרט".
  225. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  226. ^ כך גם פ+קיי. זוהי דרשת חז"ל: "אל תקרי עולם, אלא עולים. ספק אם התיקון ל"עולם" בוצע ע"י הנקדן או ע"י מגיה אחר.
  227. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הוא". ורואים שהסופר כותב "הוא" במשמעות "היא" כבמקרא.
  228. ^ הניקוד בפרמה לא ברור.
  229. ^ פ. כלפנינו. קיי "נקצרת".
  230. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  231. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  232. ^ פ+קיי: "יחידי".
  233. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "עוללות".
  234. ^ פ+קיי: "ורבי".
  235. ^ כך גם פרמה, וזהו נוסח המסורה. סופר+קיי: "וכי".
  236. ^ כך גם פ+קיי. סופר+נקדן: "ולא". ככל הנראה תוקן בידי מגיה מאוחר.
  237. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  238. ^ פ+קיי: "עוֹלֶלֶת" (הניקוד על פי פרמה).
  239. ^ כך גם קיי. סופר+פ: "עוללת".
  240. ^ פרמה כלפנינו, וכן נוסח המסורה. קיי: "וכי".
  241. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אין".
  242. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בית".
  243. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "חומש, ויש לו ביעור".
  244. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יש".
  245. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בית".
  246. ^ בפרמה הדלי"ת בשווא.
  247. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "לענים".
  248. ^ פרמה: "ומשנודעו". קיי: יש השמטה.
  249. ^ פ+קיי: "רבי יוסה/יוסי אומר".
  250. ^ פ+קיי: המילים "אם כן" חסרות.
  251. ^ כך גם פ+קיי: "ואי זו היא". סופר: "אי זה הוא".
  252. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  253. ^ פ+קיי: "ממנה". סופר: "המנה".
  254. ^ סופר וכן פ+קיי: "בפרט".
  255. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  256. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שאין".
  257. ^ פ+קיי נוסף: "את זיתיהן", וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  258. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לא".
  259. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "אלא", וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  260. ^ כך הכתיב פ+קיי, ובפרמה האל"ף מנוקדת בסגול.
  261. ^ סופר: "על".
  262. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ובין".
  263. ^ פ+קיי: "שכן דרך".
  264. ^ פ+קיי: "אדם". עניין נוסף: קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "להיות".
  265. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אינן".
  266. ^ כך גם פרמה. לא ידוע מי תיקן תיקון זה.
  267. ^ כך גם קיי.
  268. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שלאורג".
  269. ^ פ+קיי. סופר: "אינן".
  270. ^ סופר (בכתיב מלא): "חיי".
  271. ^ פ+קיי: "ובין".
  272. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  273. ^ כך גם פרמה. קיי: "ובין".
  274. ^ פרמה (בסדר מילים הפוך): "לומר עליו".
  275. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ירק".
  276. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ואין".
  277. ^ פ+קיי נוסף: "לו".
  278. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מועט".
  279. ^ כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
  280. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "פותחין".
  281. ^ פ+קיי: "וקב".
  282. ^ כך פ+קיי. בכתב היד: "מנא".
  283. ^ בפרמה הפ"א בסגול.
  284. ^ פ+קיי: "אמר אבא שאול".
  285. ^ כך פ+קיי. בקאופמן מילה זו כתובה בקיצור.
  286. ^ פ+קיי (בסדר הפוך): "נותן".
  287. ^ כך גם פ+קיי. וכעין זה מנוקד גם בפרמה. סופר: "ומחצה".
  288. ^ פ+קיי (בסדר הפוך): "ונוטל".
  289. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מועט".
  290. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "פותחין".
  291. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  292. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "מארבע".
  293. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  294. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נוספה בין השורות.
  295. ^ כך גם פ+קיי.
  296. ^ הסופר כתב בתחילה: "לקש", ומחק בהעברות קווים וכתב לאחר מכן "לקט".
  297. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מושכנים".
  298. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לכתובת".
  299. ^ כך גם פ+קיי.
  300. ^ פ+קיי: "והוא".
  301. ^ בתחילה, הסופר דילג כאן מחמת הדומות "עד(שיצרך)-עד(שיפרנס)" לבסוף הסופר עמד על טעותו, ותיקן. את פרטי הדברים ראו במאמרי: "ש"ג בורר, "תיקוני הסופר בכתב יד קאופמן למשנה", לשוננו פד (תשפ"ב) עמודים 212 - 222."
  302. ^ כך גם קיי. סופר+פ: "שֶׁיִצָרֵך".
  303. ^ כך הכתיב גם פ+קיי, אך בפרמה הבי"ת מנוקד בחיריק!. סופר: "לבִּיריות".
  304. ^ עד כאן הציטוט הנוכחי בקאופמן, וגו'.
  305. ^ כנראה עד כאן היה הציטוט המקורי בקאופמן, (וגו').
  306. ^ עד כאן ציטוט הפסוק פ+קיי.
  307. ^ כאן מסתיימת המסכת לפי נוסח הסופר. התוספת שמכאן והלאה נוספה בכתב קטן ולא מנוקד, וייתכן שלא נוספה ע"י הנקדן אלא ע"י מגיה מאוחר. תוספת זו מופיעה גם פ+קיי.
  308. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "עד שיהו עיניו כהות.
  309. ^ עד כאן הציטוט בהגהה שבקאופמן.
  310. ^ כך בנוסח המסורה, וכן בפרמה. קיי בטעות סיום של פסוק אחר (דברים טז,יט: "כי השוחד יעור עיני חכמים" אך שם הפסוק מתחיל במילים "ולא תקח שוחד". עניין נוסף: עד כאן הציטוט פ+קיי. עניין נוסף: כאן מסתיימת המסכת בכתב יד פרמה. אך בכתב יד קיימברידג' נוסף כדלהלן: "וכל מי שאינו לא חיגר ולא א<י>לם ולא סומא ולא חירש והוא עושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיעשה כאחד מהם. שנאמר: 'ודורש רעה תבואנו' ואומר 'צדק צדק תרדוף' וגומ'."
  311. ^ כך כתב הסופר בטרם תיקן את טעותו, אך לאחר תיקון הטעות לא נשאר מקום למילים אלו. ראה במאמרי הנ"ל.