משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת דמאי: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר זרעים · מסכת דמאי | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת דְּמַי (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר[עריכה]

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק רִאשׁוֹן[עריכה]

משנה א
הַקַּלִּים שֶׁבִּדְמַי‏[1]:
הַשִּׁיתִים,
וְהָרִימִין,
וְהָעוֹזְרָרִים‏[2] [סופר: וְהַחוֹזְרָרִים‏[3]],
וּבְנוֹת שׁוּחַ,
וּבְנוֹת שִׁקְמָה,
וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה,
הַגּוֹפְנָם‏[4],
וְהַנְּצָפָה‏[5].
וּבִיהוּדָה:
הָאוֹג,
וְהַחֹמֶץ,
וְהַכִּסְבָּר‏[6].
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל הַשִּׁיתִים פְּטוּרוֹת‏[7], חוּץ מִשֶּׁלַּדִפְרָה‏[8].
כָּל‏[9] הָרִימִים פְּטוּרִים, חוּץ מֵרִימֵי‏[10] שִׁקְמָה‏[11].
כָּל‏[12] בְּנוֹת שִׁקְמָה פְטוּרוֹת, חוּץ מִן הַמְסוּטָּפוֹת‏[13].

משנה ב
ב
הַדְּמַי,
אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין‏[14] לוֹ בֵעוּר,
וְנֶאֱכָל‏[15] לָאוֹנֵן,
וְנִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצֵא,
וּמְאַבְּדִים אֶת מֵעוּטוֹ בַדְּרָכִים,
וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ‏[16] לְעַם הָאָרֶץ וְאוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ,
וּמְחַלְּלִין אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף,
וּנְחֹשֶׁת עַל נְחֹשֶׁת,
כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת וּנְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת,
וּבִלְבַד שֶׁיַּחְזֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת.
דִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יֵעָלוּ‏[17] הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלַיִם.

משנה ג
ג
הַלּוֹקֵחַ לַזֶּרַע וְלַבְּהֵמָה,
קֶמַח לָעוֹרוֹת,
שֶׁמֶן לַנֵּר,
שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פָּטוּר מִן הַדְּמַי.
מִגָּזִיב‏[18] וּלְהַלָּן, פָּטוּר מִן הַדְּמַי.
חַלַּת עַם הָאָרֶץ,
וְהַמְדֻמָּע,
וְהַלָּקוּחַ‏[19] בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר,
וְשִׁירֵי‏[20] מְנָחוֹת, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַי.
שֶׁמֶן עָרֵב, בֵּית שַׁמַּי מְחַיְּבִין;
וּבֵית‏[21] הֶלֵּל פּוֹטְרִין.

משנה ד
ד
הַדְּמַי,
מְעָרְבִין בּוֹ,
וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ,
וּמְבָרְכִין עָלָיו,
וּמְזַמְּנִין עָלָיו,
וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרֹם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
הָא - אִם‏[22] הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן,
אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
שֶׁמֶן שֶׁהַגִּרְדִּי‏[23] סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו,
חַיָּב בִּדְמַי,
וְשֶׁהַסָּרוֹק‏[24] נוֹתֵן‏[25] בַּצֶּמֶר,
פָּטוּר מִן הַדְּמַי.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק שֵׁנִי[עריכה]

משנה א
אֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִים דְּמַי בְּכָל מָקוֹם‏[26]:
הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִין,
הָאֹרֶז‏[27], וְהַכְּמָן‏[28].
הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּץ‏[29] לָאָרֶץ,
כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ, פָּטוּר.

משנה ב
ב
הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן,
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל,
וְאֶת‏[30] שֶׁהוּא מוֹכֵר,
וְאֶת‏[31] שֶׁהוּא לוֹקֵחַ,
וְאֵינוּ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ‏[32].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, נֶאֱמָן.
אָמְרוּ לוֹ:
עַל עַצְמוֹ אֵינוּ נֶאֱמָן,
כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁלַּאֲחֵרִים?

משנה ג
ג
הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר,
אֵינוּ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ,
וְאֵינוּ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח,
וְאֵינוּ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִכְסוּתוֹ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה‏[33],
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק,
וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים,
וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא בָאוּ אֶלָּא‏[34] [נ.א. אֵלּוּ‏[35]] לַכְּלָל.

משנה ד
ד
הַנַּחְתּוֹמִים,
לֹא חִיְּבוּ אוֹתָן חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ,
אֶלָּא כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה‏[36].
הַחַנְוָנִים אֵינָן רַשָּׁיִים לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַי.
כָּל‏[37] הַמַּשְׁפִּיעִים בְּמִדָּה גַסָּה רַשָּׁיִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַי.
וְאֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה,
כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה.

משנה ה
ה
רֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בַּדַּקָּה,
וּמְדָדוֹ בַגַּסָּה‏[38],
טְפֵלָה‏[39] דַקָּה לַגַּסָּה‏[40].
אֵי זוֹ הִיא מִדָּה גַסָּה?
בַּיָּבֵשׁ, שְׁלֹשֶׁת קַבִּים,
וּבַלַּח, דִּינָר.
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
סַלֵּי תְאֵנִים, וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְקֻפּוֹת שֶׁלַּיָּרָק,
בִּזְמַן‏[41] שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסְרָה‏[42],
פָּטוּר.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק שְׁלִישִׁי[עריכה]

משנה א
מַאֲכִילִים אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַי,
מַאֲכִילִין אֶת הָאַכְסַנְיָה‏[43] [סופר: הָאַכְסְנָיִים] דְמַי.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו‏[44] דְּמַי.
גַּבָּאֵי צְדָקָה,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
נוֹתְנִין אֶת הַמְעֻשָּׂר‏[45] לְמִי שֶׁאֵינוּ מְעַשֵּׂר,
וְאֶת שֶׁאֵינוּ מְעֻשָּׂר לִמְעַשֵּׂר.
נִמְצְאוּ כָל הָאָדָם‏[46] אוֹכְלִין מְתֻקָּן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
גּוֹבִים סְתָם וּמְחַלְּקִין סְתָם,
וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן יְתַקֵּן.

משנה ב
ב
הָרוֹצֶה לַחְזֹם עֲלֵי יָרָק לְהָקֵל מִמַּשּׂוּאוֹ,
לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
הַלּוֹקֵחַ יָרָק‏[47] מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחְזִיר,
לֹא יַחְזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר,
שֶׁאֵינוּ מְעַשֵׂר‏[48] אֶלָּא מִנְיָן.
הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ,
וְרָאָה טוֹעֵן‏[49] אַחֵר‏[50] יָפֶה מִמֶּנּוּ,
מֻתָּר לְהַחְזִיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ.

משנה ג
ג
הַמּוֹצֵא‏[51] פֵרוֹת [נ.א. נוסף: בַּדֶּרֶךְ‏[52]] וּנְטָלָן לְאָכְלָן,
וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיע,
לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
אִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבֵדוּ,
פָּטוּר.
וְכָל‏[53] דָּבָר שֶׁאֵין‏[54] רַשַּׁי לְאוֹכְלוֹ [נ.א. לְמָכְרוֹ‏[55]] דְמַי,
לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵרוֹ דְמַי.
רְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר בַּוַּדַּי,
וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ.

משנה ד
ד
הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לְטָחוֹן‏[56] הַכּוּתִי‏[57],
אוֹ‏[58] לְטָחוֹן עַם הָאָרֶץ,
כְּחֶזְקָתָן‏[59] לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית‏[60];
לְטָחוֹן הַנָּכְרִי, דְּמַי.
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל כּוּתִי‏[61],
[נ.א. נוסף: אוֹ/וְ‏[62]] אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
כְּחֶזְקָתָן‏[63] לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית;
אֵצֶל‏[64] הַנָּכְרִי, כְּפֵרוֹתָיו.
רֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
דְּמַי.

משנה ה
ה
הַנּוֹתֵן לַפּוֹנְדְּקִית‏[65],
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ,
וְאֶת‏[66] שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא‏[67] חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף.
אָמַר רֶבִּי יוֹסֵה:
אֵין אָנוּ אַחְרָיִים לָרַמָּאִים,
אֵינוּ מְעַשֵּׂר‏[68] אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה בִלְבַד.

משנה ו
ו
הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ,
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת‏[69] שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא‏[70] חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף‏[71] הַמִּתְקַלְקֵל.
אָמַר רֶבִּי‏[72] יְהוּדָה:
רוֹצָה הִיא לְתַקֵּן אֶת‏[73] בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ.
מוֹדֶה‏[74] רֶבִּי יְהוּדָה בְנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית,
שֶׁאֵינָה חֲשׁוּדָה לְהַאֲכִיל אֶת‏[75] בִּתָּהּ שְׁבִיעִית.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק רְבִיעִי[עריכה]

משנה א
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוּ‏[76] נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן,
שׁוֹאֲלוֹ‏[77] בַשַּׁבָּת וְאוֹכֵל‏[78] עַל פִּיו.
חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת,
לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

ב
לֹא‏[79] מְצָאוֹ,
אָמַר לוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
"מְעֻשָּׂרִים הֵם", אוֹכֵל‏[80] עַל פִּיו.
חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת,
לֹא יֹאכַל עַד‏[81] שֶׁיְּעַשֵּׂר.

ג
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ,
רֶבִּי שִׁמְעוֹן הַשֵּׁיזוּרִי‏[82] אוֹמֵר:
אַף בַּחֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכֵל עַל פִּיו.

משנה ב
ד
הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,
וְהוּא אֵינוּ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
אוֹכֵל‏[83] עִמּוֹ בְּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה‏[84],
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוּ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: "מְעֻשָּׂרִים הֵן".
וּבְשַׁבָּת שְׁנִיָּה,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹדֵר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה,
לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

משנה ג
ה
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹא שֵׁם לְמַעְשַׂר‏[85] עָנִי שֶׁלִּדְמַי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
קוֹרֵא שֵׁם, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ.

משנה ד
ו
מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַי‏[86],
וּלְמַעְשַׂר‏[87] עָנִי שֶׁלַּוַּדַּי, לֹא יִטְּלֵם בַּשַּׁבָּת.
אִם הָיָה כֹהֵן אוֹ עָנִי לְמוּדִים‏[88] לֹאכַל אֶצְלוֹ,
יָבֹאוּ וְיֹאכְלוּ, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם.

משנה ה
ז
הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
"קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר",
אֵינוּ נֶאֱמָן.
"אִישׁ‏[89] פְּלוֹנִי",
הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.
הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ:
"לֹא מְצָאתִיו, וְלָקַחְתִּי‏[90] לָךְ מֵאַחֵר‏[91] שֶׁהוּא נֶאֱמָן",
אֵינוּ נֶאֱמָן.

משנה ו
ח
הַנִּכְנָס לָעִיר, וְאֵינוּ מַכִּיר אָדָם שָׁם, וְאָמַר:
"מִי כָּן‏[92] נֶאֱמָן, וּמִי כָּן מְעַשֵּׂר?"
אָמַר לוֹ אֶחָד: "אֲנִי",
אֵינוּ‏[93] נֶאֱמָן‏[94].
"אִישׁ פְּלוֹנִי",
הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.
הָלַךְ וְלָקַח מִמֶּנּוּ‏[95], אָמַר לוֹ:
"מִי כָּן‏[96] מוֹכֵר יָשָׁן?"
אָמַר לוֹ:
"מִי שֶׁשְּׁלָחָךְ אֶצְלִי",
אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כַּגּוֹמְלִים זֶה אֶת זֶה,
הֲרֵי אֵלּוּ‏[97] נֶאֱמָנִים.

משנה ז
ט
הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר,
אָמַר אֶחָד מֵהֶן:
"שֶׁלִּי חָדָשׁ, וְשֶׁלַּחֲבֵרִי יָשָׁן",
"שֶׁלִּי אֵינוּ מְתֻקָּן, וְשֶׁלַּחֲבֵרִי מְתֻקָּן",
אֵינָן‏[98] נֶאֱמָנִין.
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
נֶאֱמָנִין.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק חֲמִישִׁי[עריכה]

משנה א
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, כֵּיצַד מְעַשֵּׂר?
נוֹטֵל כְּדֵי תְרוּמַת מַעְשֵׂר וְחַלָּה,
וְאוֹמֵר:
"אֶחָד מִמֵּאָה‏[99] שֶׁיֵּשׁ כָּן,
הֲרֵי זֶה בְצַד זֶה מַעְשֵׂר,
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו,
וְהַשְּׁאָר חַלָּה.
וּמַעֲשֵׂר‏[100] שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ‏[101],
וּמְחֻלָּל‏[102] עַל הַמָּעוֹת".

משנה ב
ב
הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה‏[103] וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת,
נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה וּשְׁלִישׁ‏[104] וְאוֹמֵר:
"אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּן,
הֲרֵי זֶה בְצַד זֶה חֻלִּין‏[105],
וּשְׁאָר‏[106] תְּרוּמָה עַל הַכֹּל‏[107],
מַה חֻלִּין‏[108] שֶׁיֵּשׁ כָּן הֲרֵי זֶה בְצַד זֶה מַעֲשֵׂר,
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ;
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו‏[109];
וּמַעֲשֵׂר‏[110] שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ‏[111],
וּמְחֻלָּל‏[112] עַל הַמָּעוֹת".

משנה ג
ג
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם,
מְעַשֵּׂר‏[113] מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת‏[114],
וּמִן‏[115] הַצּוֹנֶנֶת‏[116] עַל הַחַמָּה,
אֲפִלּוּ מִטְּפָסִים‏[117] הַרְבֵּה.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר,
שֶׁאֲנִי‏[118] אוֹמֵר:
חִטִּים שֶׁלְּאֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁלְּאֶחָד,
וְשֶׁלַּיּוֹם‏[119] הָיוּ מִשֶּׁלְּאֶחָד.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
וּמַתִּיר בַּחַלָּה.

משנה ד
ד
הַלּוֹקֵחַ מִן הַפְּלָטָר‏[120],
מְעַשֵּׂר‏[121] מִכָּל טָפוֹס‏[122] וְטָפוֹס.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
מוֹדֶה‏[123] רְבִּי יְהוּדָה בְלוֹקֵחַ מִן הַמַּנְפּוּל‏[124],
שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

משנה ה
ה
הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי,
וְכֵן הֶעָנִי שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ פְרוּסוֹת פַּת אוֹ פִלְחֵי דְבֵלָה,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד;
וּבַתְּמָרִים‏[125] וּבַגְּרוֹגְרוֹת בּוֹלֵל וְנוֹטֵל.
אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה:
אֵמָּתַי?
בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה‏[126] מְרֻבָּה,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה‏[127] מְמוּעֶטֶת‏[128],
מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

משנה ו
ו
הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן,
וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה,
אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג‏[129],
אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין‏[130].
נֶאֱמָן {עַל}‏[131] הַסִּיטוֹן לוֹמַר:
מִשֶּׁלְּאֶחָד הֵן.

משנה ז
ז
הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת,
וְחָזַר‏[132] וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה,
אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵי קֻפּוֹת,
אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵי עֲיָרוֹת.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק,
בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין‏[133] לוֹ מִגַּנּוֹתָיו‏[134],
מְעַשֵּׂר מֵאַחַת‏[135] עַל הַכֹּל;
מִגַּנּוֹת‏[136] אֲחֵרוֹת,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אַחַת וְאַחַת‏[137].

משנה ח
ח
הַלּוֹקֵחַ <טֶבֶל‏[138]> מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת,
מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה,
מִפְּנֵי [נ.א. אַף עַל פִּי‏[139]] שֶׁאָמָרוּ:
אֵין אָדָם רַשַּׁי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ.

משנה ט
ט
מְעַשְּׂרִים מִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁלַּגּוֹיִם,
וּמִשֶּׁלַּגּוֹיִם‏[140] עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
וּמִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל‏[141] עַל שֶׁלַּכּוּתִים,
וּמִשֶּׁלַּכּוּתִים‏[142] עַל שֶׁלַּכּוּתִים.
רְבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר מִשֶּׁלַּכּוּתִים עַל שֶׁלַּכּוּתִים.

משנה י
י
עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ‏[143].
תָּרַם מִן הָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב,
וּמֵעָצִיץ‏[144] נָקוּב עַל הָאָרֶץ,
תְּרוּמָתוֹ‏[145] תְרוּמָה‏[146].
מִשֶּׁאֵינוּ‏[147] נָקוּב עַל הַנָּקוּב,
תְּרוּמָה, וְיַחְזֹר וְיִתְרֹם.
מִן‏[148] הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוּ נָקוּב,
תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל‏[149],
עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת.

משנה יא
יא
תָּרַם מִן הַדְּמַי עַל הַדְּמַי,
וּמִן הַדְּמַי‏[150] עַל‏[151] הַוַּדַּאי,
תְּרוּמָה, וְיַחְזֹר וְיִתְרוֹם‏[152].
מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַי,
תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל‏[153],
עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק שִׁשִּׁי[עריכה]

משנה א
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל,
וּמִן‏[154] הַנָּכְרִי, וּמִן‏[155] הַכּוּתִי,
חוֹלֵק לִפְנֵיהֶם.
הַחוֹכֵר‏[156] שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל,
תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ.
אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה‏[157]:
אֵמָּתַי?
בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה‏[158] וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין,
אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת אוֹ‏[159] מִמִּין אַחֵר,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.

משנה ב
ב
הַחוֹכֵר‏[160] שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
רֶבִּי יְהוּדָה‏[161] אוֹמֵר:
אַף‏[162] הַמְקַבֵּל שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַגּוֹי,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.

משנה ג
ג
כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל,
כַּשֵּׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין,
כָּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה.
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן‏[163],
שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.

משנה ד
ד
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי,
הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.
רֶבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִיְּרוּשַׁלְמִי,
מַעְשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשַׁלְמִי‏[164].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹתוֹ‏[165] [סופר: לַעֲלוֹת‏[166]] וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם.

משנה ה
ה
הַמְקַבֵּל זֵיתִים לַשֶּׁמֶן,
כַּשֵּׁם שֶׁחוֹלְקִים בַּחֻלִּין,
כָּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה.
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן, מִלֵּוִי‏[167],
זֵיתִים‏[168] לַשֶּׁמֶן אוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר,
הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.

משנה ו
ו
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת זֵיתָיו אֶלָּא לֶחָבֵר.
וּבֵית‏[169] הֶלֵּל‏[170] אוֹמְרִים‏[171]:
אַף לִמְעַשֵּׂר.
וּצְנוּעֵי‏[172] בֵית הֶלֵּל‏[173] הָיוּ נוֹהֲגִין כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי.

משנה ז
ז
שְׁנַיִם שֶׁבָּצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶן לְתוֹךְ גַּת אַחַת,
אֶחָד מְעַשֵּׂר וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ מְעַשֵּׂר‏[174],
/ הַמְעַשֵּׂר‏[175] מְעַשֵּׂר / אֶת שֶׁלּוֹ וְחֶלְקוֹ בְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

משנה ח
ח
שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַשָּׂדֶה‏[176] בַּאֲרִיסוּת,
אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ,
יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטִּים‏[177] שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
אַתָּה יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
וַאֲנִי יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי".
אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה‏[178] חִטִּים, וַאֲנִי שְׂעוֹרִים,
טֹל אַתָּה יַיִן‏[179] , וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַשֶּׁמֶן".

משנה ט
ט
חָבֵר וְעַם‏[180] הָאָרֶץ שֶׁיָּרְשׁוּ‏[181] אֲבִיהֶם עַם הָאָרֶץ,
יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
אַתָּה יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי,
וַאֲנִי יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי‏[182]".
אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטִּים, וַאֲנִי שְׂעוֹרִים,
טֹל אַתָּה אֶת הַלַּח, וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַיָּבֵשׁ".

משנה י
י‏[183]
גֵּר וְגוֹי‏[184] שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת‏[185] אֲבִיהֶם גּוֹי,
יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי מָעוֹת,
אַתָּה יַיִן‏[186], וַאֲנִי פֵרוֹת".
[187] מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר‏[188] [סופר: הַגּוֹי‏[189]], אָסוּר.

משנה יא
יא
הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת בְּסוּרְיָה וְאָמַר:
"מִשֶּׁלְּאֶרֶץ‏[190] יִשְׂרָאֵל הֵן",
חַיָּב לְעַשֵּׂר;
"מְעֻשָּׂרִין הֵן",
 נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה‏[191] שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
"מִשֶּׁלִּי הֵן",
חַיָּב לְעַשֵּׂר‏[192];
"מְעֻשָּׂרִין הֵן",
נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
אִם יָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׂדֶה בְסוּרְיָה,
חַיָּב לְעַשֵּׂר.

משנה יב
יב
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר:
"קַח לִי אֲגֻדַּת יָרָק אַחַת,
קַח לִי קְלוֹסְקִין‏[193] אֶחָד‏[194]",
לוֹקֵחַ סְתָם וּפָטוּר‏[195].
אִם אָמַר:
"זוֹ שֶׁלִּי, וְזוֹ שֶׁלַּחֲבֵרִי",
וְנִתְעָרְבוּ,
חַיָּב לְעַשֵּׂר, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.

מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק שְׁבִיעִי[עריכה]

משנה א
הַמְזַמֵּן‏[196] אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,
וְהוּא אֵינוּ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
אוֹמֵר מֵעֶרֶב הַשַּׁבָּת‏[197]:
"מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר,
הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר,
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר‏[198] סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
וּמַעֲשֵׂר‏[199] שֵׁנִי‏[200] בִצְפוֹנוֹ, וּבִדְרוֹמוֹ‏[201],
וּמְחֻלָּל‏[202] עַל הַמָּעוֹת."

משנה ב
ב
מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס,
אוֹמֵר‏[203], :
"מַה שֶּׁאֲנִי‏[204] עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס,
הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר,
וּשְׁאָר‏[205] מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
וּמַעֲשֵׂר‏[206] שֵׁנִי בְפִיו‏[207] וּמְחֻלָּל‏[208] עַל הַמָּעוֹת."

משנה ג
ג
פּוֹעֵל שֶׁאֵינוּ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת,
נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר:
"זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ,
עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל,
וְזוֹ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶם;
וּמַעֲשֵׂר‏[209] שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנוֹת,
וּמְחֻלָּל‏[210] עַל הַמָּעוֹת."

ד
וְחוֹשֵׂךְ‏[211] גְּרוֹגֶרֶת‏[212] אַחַת.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא יַחְסֹךְ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט‏[213] מְלַאכְתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
רֶבִּי‏[214] יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא יַחְסֹךְ,
[215] שֶׁהוּא תְנַי בֵּית דִּין.

משנה ד
ה
הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים,
אוֹמֵר:
"שְׁנֵי לוֹגִּים‏[216] שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ,
הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה,
וַעֲשָׂרָה, מַעֲשֵׂר,
וְתִשְׁעָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי",
מֵחֵל‏[217] וְשׁוֹתֶה.

משנה ה
ו
הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁלַּטֶּבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה,
אוֹמֵר:
"שְׁתֵּי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי‏[218] עָתִיד לְהַפְרִישׁ,
הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה,
וְעֶשֶׂר‏[219], מַעֲשֵׂר,
וְתֵשַׁע, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי."

ז
הָיוּ דְמַי, אוֹמֵר:
"מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ‏[220],
הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר,
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר,
עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו,
וּמַעֲשֵׂר‏[221] שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ, וּבִדְרוֹמוֹ‏[222],
וּמְחוּלָּל‏[223] עַל הַמָּעוֹת.

משנה ו
ח
הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַלְכַּלּוֹת שֶׁלַּטֶּבֶל,
אָמַר‏[224]:
"מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָזוֹ‏[225],
הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת;
"שֶׁלָּזוֹ בָזוֹ, וְשֶׁלָּזוֹ בָזוֹ‏[226],
הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת.
מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת‏[227] כַּלְכַּלָּה בַחֲבֶרְתָּהּ‏[228],
קָרָא שֵׁם.

משנה ז
ט
מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה חֻלִּין,
נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת‏[229].
<מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה מַעֲשֵׂר,
נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת>.
מֵאָה חֻלִּין‏[230] מְתֻקָּנִים, מֵאָה מַעֲשֵׂר,
נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר.

י
מֵאָה טֶבֶל, תִּשְׁעִים‏[231] מַעֲשֵׂר;
תִּשְׁעִים טֶבֶל, שְׁמוֹנִים‏[232] מַעֲשֵׂר,
לֹא הִפְסִיד‏[233] כְּלוּם.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה,
לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.

משנה ח
יא
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁלְּעֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן,
וְאָמַר‏[234]:
"שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר‏[235]",
וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ‏[236] הִיא,
נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת‏[237] לוֹכְסָן;
"חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה‏[238] אַחַת מַעֲשֵׂר",
וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
נוֹטֵל‏[239] <אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת;
"שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר",
וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא,
נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן;
"חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר",
וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא,
נוֹטֵל> שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן;
"חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר",
וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא,
נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית.

חַסְלַת מַסֶּכֶת דְּמַי.

  1. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  2. ^ פרמה: "וְהעָזְרָרִים".
  3. ^ כך גם קיי.
  4. ^ פ+קיי: "והגופנן" ובפרמה הגימ"ל מנוקדת בשורוק. סופר: "הגופנים".
  5. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  6. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "והכוסבר".
  7. ^ כך גם פ+קיי.
  8. ^ ניקוד הדל"ת בכ"י קאופמן לא ברור, וניקדתי ע"פ פרמה וקיימברידג'. פרמה: מִשֶּׁלַּדִפְרָא. קיי: "משל דיפרא".
  9. ^ פ+קיי: "וכל".
  10. ^ סופר: "מרמי".
  11. ^ פ+קיי: "שִׁקְמָנָא" (הניקוד ע"פ פרמה).
  12. ^ פ+קיי: "וכל".
  13. ^ כך גם פ+קיי.
  14. ^ סופר: "אין".
  15. ^ סופר: "נאכל".
  16. ^ פ+קיי: "ונותנו".
  17. ^ כך מנוקד בפרמה. קיי: "ייעלו". בקאופמן ניקוד האותיות הראשונות אינו ברור.
  18. ^ פרמה: "מִן גְזִיב". קיי: "מכזיב".
  19. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "והלוקח".
  20. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  21. ^ סופר: "בית".
  22. ^ קיי כלפנינו. פרמה בטעות במילה אחת: "האם".
  23. ^ כך גםפ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "שהגרידי".
  24. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. סופר: "שהסרוק". קיי: "מה שהסרוק".
  25. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ניתן".
  26. ^ קיי כלפנינו. ייתכן שבפרמה היה כתוב: "המקום" ותקום שם כלפנינו.
  27. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "?האורן?".
  28. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  29. ^ פ+קיי: "שבחוצה".
  30. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את".
  31. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את".
  32. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר טעה מחמת הדומות ולכן הוסיף: "נאמן".
  33. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  34. ^ הנקדן לא תיקן כאן כלום. מגיה מאוחר הוסיף בצד: "נ'א' אלו" (ולדעתי ייתכן שזו טעות סופר).
  35. ^ כך פ+קיי.
  36. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "חלה".
  37. ^ פ+קיי: "וכל".
  38. ^ זהו נושא סבוך. קיי כלפנינו (ומשמע מנוסח הסופר ונוסח קיי שהולכים לפי המדידה הנוכחית). פרמה נוסף: "בגסה ומדדו בדקה" (ויש הערות לא ברורות בפרמה על עניין זה) וכן הוסיף מגיה מאוחר לפנינו בכתב יד קאופמן (ומשמע שבכל מקרה הולכים אחר הגסה, וזה קשה להבנה). בדפוסים: "את שדרכו להימדד בגסה ומדדו בדקה - טפילה דקה לגסה, ואת שדרכו להימדד בדקה ומדדו בגסה - טפילה גסה לדקה" (ומשמע שהולכים תמיד לפי דרכו ולא לפי המדידה הנוכחית). ובנוסח הרמב"ם "את שדרכו להימדד בגסה ומדדו בדקה - טפילה דקה לגסה" (עיקרון כמו בדפוסים). הערות נוספות שלי: ייתכן שבתחילה הנוסח "בגסה ומדדו בדקה" בא להחליף ובכך לתקן את הנוסח "בדקה ומדדו בגסה", ורק בטעות - סופר פרמה והמגיה בקאופמן חשבו שמדובר בתוספת. כמו כן, תיתכן אפשרות רחוקה ולפיה סופר קאופמן וכן סופר קיימברידג' השמיטו מחמת הדומות לדוגמא "להימדד-להימדד" והתוצאה הסופית הייתה צריכה להיות כמו בדפוסים.
  39. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וטפילה".
  40. ^ ראה בהערה לעיל.
  41. ^ פ+קיי: "כל זמן".
  42. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "באכסרה". עניין נוסף: בפרמה הסמ"ך מנוקדת בקמץ.
  43. ^ כך גם פ+קיי.
  44. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "פועלוו".
  45. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "נותנין מעושר".
  46. ^ פ+קיי: "אדם".
  47. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות הדומות התחיל לכתוב: "להקל" ומחק, ותיקן עצמו.
  48. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר תיקן בצד "מחוסר" (כנוסח הדפוסים). וכן בפרמה מגיה הגיה בצד "מחסר".
  49. ^ בפרמה העי"ן מנוקדת בקמץ.
  50. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר גרס: "אחד".
  51. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "המוציא".
  52. ^ כך פ+קיי, וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  53. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כל".
  54. ^ פ+קיי נוסף: "אדם".
  55. ^ כך פ+קיי. וכן כתב מגיה מאוחר בכתב היד (נ.א.).
  56. ^ כך הניקוד הסופי לפנינו בכולם, וכן מנוקד גם בפרמה בכולם. הנקדן ניקד תחילה את כולם בטעות: למ"ד בחיריק וטי"ת בשווא. לבסוף תיקן עצמו, או שמגיה אחר תיקן את הניקוד.
  57. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "כותי".
  58. ^ כך גם פ+קיי. הסופר לא גרס מילה זו, וכדלהלן.
  59. ^ פרמה: "בחזקתן" (אך להלן "כחזקתן"). קיי: "ובחזקתן".
  60. ^ כך הכתיב גם פ+קיי. אך בפרמה הלמ"ד מנוקדת בחיריק. סופר: "ולישביעית".
  61. ^ פ+קיי: "הכותי". עניין נוסף: הנקדן טעה בניקוד מילה זו.
  62. ^ קיי: "או". פרמה: "ו".
  63. ^ כך גם פרמה. קיי: "ובחזקתן".
  64. ^ פ+קיי: "ואצל".
  65. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  66. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את". וכן להלן.
  67. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהוא". וראה במבוא.
  68. ^ הסופר כפל בטעות את המילים "אינו מעשר" ומחק בעצמו את המופע הראשון.
  69. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את".
  70. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהוא". ראה במבוא.
  71. ^ פ+קיי נוסף: "את".
  72. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות את המילים "אמר רבי".
  73. ^ פ+קיי: "רוצה היא בתקנת".
  74. ^ פ+קיי: "ומודה".
  75. ^ כך גם קיי. פרמה: מילה זו נוספה בין השורות.
  76. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שאיני".
  77. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהנקדן או מגיה אחר הגיהו "ושואלו" אך לאחר מכן נמחקה הוא"ו.
  78. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אוכל".
  79. ^ כך גם קיי. פרמה: "ולא".
  80. ^ כך גם קיי. פרמה: "בא ואוכל".
  81. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "על", וייתכן שהסופר תיקן עצמו.
  82. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הַשִּׁיזְרי"
  83. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן או מגיה כלשהו הגיה "ואוכל" אך ייתכן שלבסוף הוא"ו נמחקה.
  84. ^ כך גם פ+קיי. המילים "בשבת הראשונה" כתב הנקדן ע"ג המחק. לפי השרידים, ייתכן שהסופר כתב וא"ו במקום בי"ת כך: "ושבת הראשונה" במקום "בשבת הראשונה". ולפיכך הנקדן תיקן. (כך דרכו של הסופר בכמה מקומות להחליף בי"ת בוא"ו).
  85. ^ כך גם קיי. פרמה: "על מעשר".
  86. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  87. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "למעשר".
  88. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לימודים" (ייתכן שהסופר קרא את הלמ"ד בשווא אך גם ייתכן שקרא את הלמ"ד בחיריק וגם ייתכן שקרא את הוא"ו בחולם).
  89. ^ פ+קיי: "מאיש".
  90. ^ פ+קיי: "לקחתי".
  91. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "מאחד".
  92. ^ פרמה: "מי כאן". קיי: "מיכאן". סופר: "מיכן". וכן בכולם.
  93. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "איני".
  94. ^ כך גם קיי. פרמה: מילה זו נוספה בצד.
  95. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "ממני".
  96. ^ פרמה: "מי כן". קיי: "מיכאן" סופר: "מיכן".
  97. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אינן".
  98. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אינו/איני".
  99. ^ פ+קיי נוסף: "ממה".
  100. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  101. ^ פ+קיי: "או בדרומו".
  102. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחולל".
  103. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "תרומת".
  104. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ושלוש".
  105. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות (הדומות ממשנה קודמת): "מעשר".
  106. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והשאר".
  107. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "על הכול".
  108. ^ פרמה: "ומה חולין". קיי: "מן החולין".
  109. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף "ושאר חלה", וכעין זה הוסיף מגיה מאוחר בפרמה.
  110. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  111. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "או בדרומו".
  112. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחולל".
  113. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן טעה בשטף הניקוד וניקד: "מַעֲשֵׂר".
  114. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הצוננות".
  115. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מן".
  116. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הצוננות".
  117. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי (בטעות?): "מטפספים".
  118. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה בכתיב חסר-חסר: "שני".
  119. ^ כך גם פ. קיי: "ושל היום".
  120. ^ כנראה כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  121. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן טעה בשטף הניקוד וניקד: "מַעֲשֵׂר".
  122. ^ כך הכתיב גם קיי. פרמה: "טוֹפוֹס". וכן בסמוך.
  123. ^ פ+קיי: "ומודה".
  124. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  125. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה: "בתמרים".
  126. ^ פ+קיי: "שמתנה".
  127. ^ פ+קיי: "שמתנה".
  128. ^ כך הכתיב גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "ממעטת".
  129. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הסיג".
  130. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הימין".
  131. ^ מילה זו בטעות יסודה, והיא חסרה פ+קיי. רק מגיה מאוחר העביר מעליה קו מחיקה.
  132. ^ כך גם פ+קיי. סופר בתחילה בטעות: "וחיזר", ונראה שהסופר תיקן עצמו.
  133. ^ פ+קיי: "שהם מביאין".
  134. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  135. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "מאחד".
  136. ^ פ+קיי: "ומגנות".
  137. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "אחד ואחד".
  138. ^ כך פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו ורק מגיה מאוחר השלים.
  139. ^ כך פ+קיי.
  140. ^ סופר: "משלגוים".
  141. ^ סופר: "משלישראל".
  142. ^ סופר: "משלכותים".
  143. ^ כך פ+קיי, וייתכן שלכך כיוון הנקדן. סופר: "בארץ".
  144. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעציץ".
  145. ^ פ+קיי: "תרומתן".
  146. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "תרומת".
  147. ^ כך פ+קיי ("ומשאינו"). סופר (ונקדן לא תיקן): "מי שאינו".
  148. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ומן".
  149. ^ כך מנוקד בפרמה. נקדן: "תֹאכַל".
  150. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ומדמַי".
  151. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "תרם מן הדמי על הדמי ועל הוודי". ולא ברור האם זהו נוסח מקורי או שמא הייתה השמטה מחמת הדומות של "ומן הדמי".
  152. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ויתרים".
  153. ^ כך מנוקד בפרמה. נקדן: "תֹאכַל".
  154. ^ סופר וכן פ+קיי: "מן".
  155. ^ קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "מן".
  156. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "החובר".
  157. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "רבי יהודה אומר".
  158. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מאותו שדה".
  159. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אף/אם".
  160. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "החובר".
  161. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יודה".
  162. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?אם?".
  163. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  164. ^ פ+קיי: "שלירושלמי".
  165. ^ כנראה שהנקדן (או מגיה מאוחר יותר) מכוון לגרוס "להעלותו".
  166. ^ כך גם פ+קיי.
  167. ^ פ+קיי: "ומלוי". וכן היה נוסח הסופר לעיל.
  168. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  169. ^ סופר+פ+קיי: "בית".
  170. ^ כך הכתיב פ+קיי. סופר: "הילל".
  171. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  172. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. סופר+קיי: "וצנֵיעי".
  173. ^ כך הכתיב פ+קיי. סופר: "הילל".
  174. ^ ייתכן שהסופר השמיט כאן מחמת הדומות "מעשר-מעשר". פ+קיי ללא השמטה. הנקדן השלים, אך לא במקום ההשמטה המדוייק.
  175. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והמעשר".
  176. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שקיבלו שדה".
  177. ^ כך גם פ+קיי. אות ה"א של "אתה". כתב הנקדן על המחק. ייתכן שהסופר כתב "טול את החיטים".
  178. ^ כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף: "את". הנקדן ניקד בשטף הקריאה, אך לאחר מכן העביר קו מחיקה על מילה זו.
  179. ^ פ+קיי: "את היין".
  180. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "עם". ייתכן שתיקון זה בוצע בידי מגיה מאוחר.
  181. ^ פ+קיי נוסף: "את".
  182. ^ כך גם פ+קיי. הסופר תיקן עצמו במילה זו. (אולי כתב בתחילה "פנולי"
  183. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ג/ז".
  184. ^ נוספה כאן הערת צנזורה "עע"ז". וכן בסמוך.
  185. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  186. ^ כך גם פ+קיי. מילים אלו כתב הנקדן ע"ג המחק. ניכר שהסופר כתב: "--יין".
  187. ^ פ+קיי נוסף: "אם".
  188. ^ כך גם בפרמה.
  189. ^ כך גם קיי. (לאחר מכן הסופר כתב שומר שורה: "א'").
  190. ^ כך בפרמה. סופר+קיי: "מי שלארץ". והנקדן או מגיה אחר, הוסיף קו חיבור.
  191. ^ כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף כאן מילה אשר נמחקה ע"י הנקדן או ע"י מגיה מאוחר באופן שאי אפשר לשחזר.
  192. ^ לפני המילים "חייב לעשר" הכתובות בתוך השורה, היה כתוב בשולי הדף "חייב לעשר", ונמחק. לא ברור מי כתב ומי מחק.
  193. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה (ומגיה מאוחר בפרמה העביר קו על מילה זו).
  194. ^ כך בפרמה, ולנוסח זה כיוון הנקדן. סופר+קיי: "אחת".
  195. ^ פרמה: "הלוקח סתם - פטור". קיי: "לקח לו סתם - פטור".
  196. ^ כך הכתיב פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "המזמין" וייתכן שקרא את המי"ם בחיריק.
  197. ^ סופר וכן פ+קיי: "שבת".
  198. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המעשר".
  199. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  200. ^ כך גם פרמה. קיי: "עני".
  201. ^ כך גם פרמה. קיי: "או בדרומו".
  202. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחולל".
  203. ^ כך גם קיי. פרמה: "ואומר".
  204. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "משאני".
  205. ^ הסופר כתב מילה זו שלוש פעמים! והנקדן מחק רק פעם אחת.
  206. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  207. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב תחילה: "כפיו".
  208. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחולל".
  209. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  210. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחולל".
  211. ^ פ+קיי: "וחוסך".
  212. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "גרוגרות".
  213. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "את".
  214. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ורבי".
  215. ^ פ+קיי נוסף: "מפני".
  216. ^ כך גם פ+קיי. הסופר תיקן עצמו במילה זו.
  217. ^ פרמה: "[ו]מוחל". סופר+קיי: "ומחל".
  218. ^ פ+קיי בכתיב חסר-חסר: "שני".
  219. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומעשר".
  220. ^ פ+קיי נוסף: "למחר". וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  221. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשר".
  222. ^ כך גם פרמה. קיי: "או בדרומו".
  223. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו כתב הנקדן ע"ג המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  224. ^ פרמה: "ואומר". קיי: "ואמר".
  225. ^ כך נוסח קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. ודומה לזה בפרמה: "מעשרות זו וזו" (בחילוף וא"ו-בי"ת). סופר: "מעשרות זו וזו, מעשרות זו וזו". נקדן: "מעשרות זו בזו וזו בזו". הערה: לא ברור האם נוסח הסופר והנקדן הוא כפל מחמת הדומות "וזו-וזו" של המילים "מעשרות זו וזו", או שהוא החלפה של נוסח הסיפא בנוסח הרישא לעומת כתבי יד פרמה וקיימברידג'.
  226. ^ כך נוסח קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. ודומה לזה בפרמה: "שלזו וזו, שלזו וזו" (בחילוף וא"ו-בי"ת). סופר: "שלזו וזו". ולא ברור מה היה נוסח הנקדן. הערה: לא ברור האם נוסח הסופר הוא השמטה מחמת הדומות "וזו-וזו" של המילים "שלזו וזו", או שהוא החלפה של נוסח הסיפא בנוסח הרישא לעומת כתבי יד פרמה וקיימברידג')
  227. ^ כך גם פרמה. סופר: "המעשרות". קיי: "מעשר".
  228. ^ כך קיי. סופר (ונקדן לא תיקן) וכן פרמה: "וחברתה" (בחילוף וא"ו-בי"ת).
  229. ^ ייתכן שמכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "ואחת-ואחת". הנקדן לא השלים, ורק מגיה מאוחר השלים כהוגן. השמטה זו קיימת גם בקיימברידג'. רק בפרמה אין השמטה. עניין נוסף: הסופר עצמו כתב את המילים שמתחילת ההלכה ועד כאן ע"ג המחק. (צריך לנסות לפענח מה היה לפני המחיקה, והאם כל העניין קשור לקטע של "מאה טבל מאה מעשר").
  230. ^ כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף בטעות: "מאה", והנקדן ניקד זאת. כנראה שרק מגיה מאוחר סימן מילה זו למחיקה.
  231. ^ פ+קיי: "ותשעים".
  232. ^ פ+קיי: "ושמונים".
  233. ^ בכתב היד: "היפסיד", וכן להלן.
  234. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אמר".
  235. ^ כך מנוקד בפרמה. נקדן: "מֵעֶשֶׂר" וכן בכולם.
  236. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "זה".
  237. ^ במהלך תיקונו המשובש והמסובך, הנקדן מחק שתי מילים אלו וכתב במקומן "שורה אחת". ראו פירוט בהערה להלן.
  238. ^ הנקדן או המגיה המאוחר מחקו מילה זו בגלל התיקון המשובש והמסובך שעשה הנקדן. ראו פירוט בהערה להלן.
  239. ^ מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "נוטל-נוטל". פ+קיי ללא השמטה. השלמתי כאן לפי פ+קיי. הסבר מפורט: במשנה זו יש חמשה מקרים. הסופר השמיט מחמת הדומות "נוטל-נוטל" מהמילה "נוטל" שבאמצע המקרה השני, עד המילה "נוטל" שבאמצע המקרה הרביעי. הנקדן עצמו טעה מחמת הדומות ולכן לא שם לב למקום ההשמטה המדוייק וכמו כן לא שם לב מה בדיוק נשמט. לכן הנקדן השלים את החסר, תוך כדי שהוא "דורס/מוחק" בתיקונו מקרה שהסופר לא השמיט כלל: מ-"נוטל" שבאמצע המקרה הראשון, עד "נוטל" שבאמצע המקרה השני. לבסוף, מגיה מאוחר השלים את מה שהנקדן דרס ומחק במהלך תיקונו. הנוסח הסופי שנוצר לאחר כל ההגהות הוא בסדר, אבל צריך לשים לב לכך שחוסר שימת לב למקום ההשמטה המדוייק גרם לטעויות וגם גרם למחיקות מיותרות בנוסח הסופר. במקום להוסיף את ההשמטה באופן פשוט וללא כל צורך במחיקות של נוסח הסופר, נוצר תיקון מסובך, כפול, ומחיקות מיותרות בנוסח הסופר.