משנה מסכת חגיגה מנוקדת ומעוצבת

מסכת חגיגה: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי

---

<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת חגיגה | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן

משנה א
הַכֹּל חַיָּבִים בִּרְאִיָּה^[1],
חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן,
וְטוֹמְטוֹם, וְאַנְדְּרוֹגִינָס^[2],
נָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִים,
הַחִגֵּר וְהַסּוֹמֵא,
הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן,
כָּל שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו.
אֵי זֶה הוּא קָטָן?
כָּל שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לִרְכֹּב עַל כְּתֵפו‍ֹ שֶׁלְּאָבִיו,
וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת,
כְּדִּבְרֵי בֵית שַׁמַּי.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁלְּאָבִיו,
וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת כג,יד)
"שָׁלוֹשׁ רְגָלִים".

משנה ב
ב
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
הָרְאִיָּה, שְׁתֵּי כֶסֶף,
וַחֲגִיגָה, מָעָה כֶסֶף.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
הָרְאִיָּה, מָעָה כֶסֶף,
וַחֲגִיגָה, שְׁתֵּי כֶסֶף.

משנה ג
ג
עוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחֻלִּים,
וּשְׁלָמִים מִן הַמַּעֲשֵׂר.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶחָג^[3],
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מִן הַחֻלִּים.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
מִן הַמַּעֲשֵׂר.

משנה ד
ד
יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן
בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה,
וְהַכֹּהֲנִים^[4] בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם וּבַבְּכוֹר,
בֶּחָזֶה וּבַשּׁוֹק,
אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בִּמְנָחוֹת.

משנה ה
ה
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אוֹכְלִים^[5] מְרֻבִּים וּנְכָסִים מְמֻעָטִים,
מֵבִיא שְׁלָמִים מְרֻבִּין^[6] וְעוֹלוֹת מְמֻעָטוֹת^[7];
אוֹכְלִים^[8] מְמֻעָטִים וּנְכָסִים מְרֻבִּים,
מֵבִיא עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וּשְׁלָמִים מְמֻעָטִים;
זֶה וָזֶה מְמֻעָט, עַל זֶה אָמְרוּ:
מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף;
זֶה וָזֶה מְרֻבֶּה, עַל זֶה נֶאֱמַר: (דְּבָרִים טז,יז)
"אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ,
כְּבִרְכַּת יי אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ".

משנה ו
ו
מִי שֶׁלֹּא^[9] חַג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג,
חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חַג, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ.
עַל זֶה נֶאֱמַר: (קֹהֶלֶת א,טו)
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן,
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת".

משנה ז
ז
רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:
אֵי זֶה הוּא^[10] מְעֻוָּת שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לְהִתָּקֵן?
זֶה שֶׁבָּא עַל הָעֶרְיָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר;
אִם תֹּאמַר בַּגּוֹנֵב וּבַגּוֹזֵל,
יָכוֹל הוּא לַחְזֹר וּלְהִתָּקֵן.
רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר:
אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת
אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן מִתְּחִלָּה^[11] וְנִתְעַוַּת כּבַר,
וְאֵי זֶה זֶה?
זֶה תַלְמִיד חֲכָמִים^[12] שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה.

משנה ח
ח
הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בְּאָוֵיר^[13],
וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסָּמֵכוּ.
הִלְכוֹת שַׁבָּת וַחֲגִיגוֹת וּמְעִילוֹת,
כַּהֲרָרִים תְּלוּיִם בִּסְעָרָה,
מִקְרָא מְמֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת^[14].
הַדִּינִים וְהָעֲבוֹדוֹת,
וְהַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת וְהַעֲרָיוֹת,
יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסָּמֵכוּ.
הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה.

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שֵׁנִי

משנה א
אֵין דּוֹרְשִׁים בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה,
וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם,
וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בַיָּחִיד,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וְהֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים,
רָתוּי^[15] לוֹ כְאִלּוּ^[16] לֹא בָא לָעוֹלָם:
מַה לְּמַעְלָן, וּמַה לְּמַטָּה^[17],
מַה לְּפָנִים^[18] וּמַה לְּאָחוֹר.
כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ^[19],
רָתוּי^[20] לוֹ כְאִלּוּ^[21] לֹא בָא לָעוֹלָם.

משנה ב
ב
יוֹסֵה בֶן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ,
יוֹסֵה בֶן יוֹחָנָן אוֹמֵר לִסְמֹךְ.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ,
מַתַּי^[22] הָאַרְבְּלִי אוֹמֵר לִסְמֹךְ.
יְהוּדָה בֶן טָבַי אוֹמֵר^[23] שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ,
וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמֹךְ.
שְׁמַעְיָה אוֹמֵר לִסְמֹךְ,
אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר^[24] שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ.
הֶלֵּל וּמְנַחֵם לֹא נֶחְלָקוּ.
יָצָא מְנַחֵם וְנִכְנַס שַׁמַּי.
הֶלֵּל אוֹמֵר לִסְמֹךְ,
שַׁמַּי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ.
הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נְשִׂיאִים,
וְהַשְּׁנִיִּים אֲבוֹת בֵּית דִּין.

משנה ג
ג
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם,
אֲבָל לֹא עוֹלוֹת.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן.

משנה ד
ד
עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר^[25] שַׁבָּת.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ.
מוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת.
וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו,
מֻתָּרִים בְּסֵפֶד וּבְתַעֲנִית^[26],
שֶׁלֹּא לְקַיֵּם אֶת^[27] דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים:
עֲצֶרֶת לְאַחַר שַׁבָּת.

משנה ה
ה
נוֹטְלִים לַיָּדַיִם לַחֻלִּין וְלַמַּעֲשֵׂר וְלִתְרוּמָה,
וְלַקֹּדֶשׁ מַטְבִּילִים.
וְלַחַטָּאת,
אִם^[28] נִטַּמּוּ יָדָיו, נִטַּמָּא גוּפוֹ.

משנה ו
ו
הַטּוֹבֵל לַחֻלִּים וְהֳחְזַק^[29] לַחֻלִּים, אָסוּר^[30] לַמַּעֲשֵׂר.
הַטּוֹבֵל לַמַּעֲשֵׂר וְהֳחְזַק לַמַּעֲשֵׂר, אָסוּר לִתְרוּמָה.
הַטּוֹבֵל לִתְרוּמָה וְהֳחְזַק לִתְרוּמָה, אָסוּר לַקֹּדֶשׁ.
הַטּוֹבֵל לַקֹּדֶשׁ^[31] וְהֳחְזַק לַקֹּדֶשׁ, אָסוּר לַחַטָּאת.
הַטּוֹבֵל לַחֹמֶר, הֻתָּר לַקַּל.
טָבַל וְלֹא וְהֳחְזַק, כְּאִלּוּ^[32] לֹא טָבַל.

משנה ז
ז
בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפָּרוּשִׁים^[33].
בִּגְדֵי פָרוּשִׁין מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה.
בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְרוּמָה מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ^[34].
יוֹסֵה בֶן יוֹעֶזֶר הָיָה חָסִיד שֶׁבִּכְהֻנָּה,
וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.
יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו,
וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת.

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי^[35]

משנה א
{חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבִּתְרוּמָה,
וְחֹמֶר בִּתְרוּמָה מִבַּקֹּדֶשׁ}^[36].
חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבִּתְרוּמָה:
שֶׁמַּטְבִּילִים כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים בִּתְרוּמָה,
אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.
אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ וּבֵית צְבִיעָה,
בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס,
נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ.
בִּגְדֵי אוֹכְלֵי^[37] תְרוּמָה מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.
לֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה^[38],
שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמְנַגֵּב^[39] וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר,
וּבִתְרוּמָה קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל.

משנה ב
ב
כֵּלִים הַנִּגְמָרִים^[40] בְּטַהֲרָה,
צְרִיכִים טְבִילָה בַּקֹּדֶשׁ,
אֲבָל לֹא בִתְרוּמָה.
הַכֶּלִי^[41] מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ,
אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה^[42].
הָרְבִיעִי בַקֹּדֶשׁ פָּסוּל,
וְהַשְּׁלִישִׁי בִתְרוּמָה.
וּבִתְּרוּמָה,
אִם נִטַּמַּאת אַחַת מִיָּדָיו,
חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה;
וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן,
וְהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּקֹּדֶשׁ,
אֲבָל^[43] לֹא בִּתְרוּמָה.

משנה ג
ג
אוֹכְלִים אֳכָלִים נְגוּבִים בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת בִּתְרוּמָה,
אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.
אוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִין צְרִיכִין טְבִילָה בַּקֹּדֶשׁ,
אֲבָל לֹא בִתְרוּמָה.

משנה ד
ד
חֹמֶר בִּתְרוּמָה,
שֶׁבִּיהוּדָה נֶאֱמָנִים עַל טַהֲרַת יַיִן וָשֶׁמֶן
כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה,
וּבְשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
אַף עַל הַתְּרוּמָה.
עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
הֵבִיאוּ לוֹ חָבִית שֶׁלַּיַּיִן {וְ}שֶׁלִּתְרוּמָה^[44],
לֹא יְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ;
אֲבָל מַנִּיחָהּ לְגַת הַבָּאָה.
וְאִם אָמַר לוֹ:
הִפְרַשְׁתִּי^[45] לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ,
נֶאֱמָן.
כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן הַמַּדְמִיעוֹת^[46],
נֶאֱמָנִין עֲלֵיהֶן בְּשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
וְקֹדֶם לַגִּתּוֹת שִׁבְעִים יוֹם.

משנה ה
ה
מִן הַמּוֹדִיעִית^[47] וְלִפְנִים, נֶאֱמָנִין עַל כְּלִי חֶרֶשׂ;
מִן הַמּוֹדִיעִית וְלַחוּץ, אֵינָן נֶאֱמָנִים.
כֵּיצַד?
הַקַּדָּר שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת הַקְּדֵרוֹת,
נִכְנַס לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִית,
הוּא הַקַּדָּר וְהֵן הַקְּדֵרוֹת וְהֵן הַלָּקוֹחִין,
נֶאֱמָן.
יָצָא^[48], אֵינוּ נֶאֱמָן.

משנה ו
ו
הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת,
וְכֵן^[49] הַגַּנָּבִים שֶׁהֶחְזִירוּ אֶת הַכֵּלִים,
נֶאֱמָנִים לוֹמַר "לֹא נָגַעְנוּ".
וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִין עַל הַקֹּדֶשׁ,
וּבְשָׁעַת^[50] הָרֶגֶל,
אַף עַל הַתְּרוּמָה.

משנה ז
ז
הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ^[51],
וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל,
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יִגְמֹר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא יִגְמֹר.
מִשֶּׁעָבַר הָרֶגֶל,
הָיוּ מַעֲבִירִין עַל טַהֲרַת הָעֲזָרָה.
עָבַר הָרֶגֶל בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי^[52],
לֹא הָיוּ מַעֲבִירִין,
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף לֹא בְיוֹם חֲמִישִׁי,
שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִים.

משנה ח
ח
כֵּיצַד מַעֲבִירִין עַל טַהֲרַת הָעֲזָרָה?
מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ,
וְאוֹמְרִים לָהֶם:
"הִזָּהֲרוּ שֶׁמֵּא תִגְּעוּ בַשֻּׁלְחָן וּבַמְּנוֹרָה^[53]!"
כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ,
הָיוּ לָהֶם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים,
שֶׁאִם נִטַּמּוּ הָרִאשׁוֹנִים,
יָבִיאוּ^[54] שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶם.
כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ^[55] בַמִּקְדָּשׁ טְעוּנִים טְבִילָה,
חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע.
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּים.

חַסְלַת חֲגִיגָה.

1. כך גם פ+קיי. אותיות "איי" על גבי המחק. לא ידוע מה היה נוסח הסופר.
2. פ+קיי: "ואנדרגינס", ובפרמה הרי"ש מנוקדת בקמץ.
3. כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה וקיימברידג', אך מגיה מאוחר שינה כאן ל: "שלפסח".
4. כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?): "ובכהנים"(?)
5. כך נוסח הסופר, וכן מנוקד גם בפרמה. הנקדן ניקד בטעות !אֳוכָלִים!.
6. כך גם בפרמה. נראה שמילה זו הושלמה בידי מגיה מאוחר. בקיימברידג' יש השמטה מחמת הדומות.
7. כך גם בפרמה. סופר: "ממועטים"(?). בקיימברידג' יש השמטה מחמת הדומות.
8. כך נוסח הסופר, וכן מנוקד גם בפרמה. הנקדן ניקד בטעות !אֳוכָלִים!.
9. כך גם פ+קיי. מילה זו כתב הנקדן ע"ג המחק. לא ידוע מה כתב הסופר.
10. כך גם פ+קיי. סופר כנראה: "אי זו היא".
11. כך גם פ+קיי. סופר: "מתחילת".
12. בפרמה וקיימברידג': חכם. ונוסח קאופמן מקורי יותר.
13. כך מנוקד גם בפרמה.
14. כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר, ונוספה ע"י הנקדן או ע"י מגיה מאוחר.
15. כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. בדפוסים: "ראוי".
16. הסופר כתב "כילו" (וכן בפרמה), והנקדן ניקד כאילו כתוב "כאילו".
17. בפרמה וקיימברידג': "למטן".
18. כך בפרמה וקיימברידג' ולנוסח זה רמז הנקדן בניקודו. בכתב היד עצמו מופיע נוסח הסופר: "בפנים".
19. כך בפרמה וקיימברידג' ולנוסח זה רמז הנקדן. בכתב היד עצמו מופיע נוסח הסופר: "קוניו".
20. כנ"ל.
21. כנ"ל.
22. כך גם נוסח פרמה וקיימברידג'. בדפוסים: ניתאי.
23. הסופר השמיט מילה זו, כפי שהוא עושה לעיתים.
24. הסופר השמיט מילה זו, כפי שהוא עושה לעיתים.
25. כך גם פ+קיי. סופר: "אחר".
26. כך גם פ+קיי. סופר: "ובתעניות".
27. כך גם פ+קיי. מילה זו נוספה ע"י הנקדן..
28. כך גם פ+קיי. סופר: "ואם", וכנראה זו וא"ו הנשוא הנזכרת במבוא לנוסח המשנה - אפשטיין.
29. האות ה"א נוקדה כאן בקמץ קטן אך בכתבי היד יש אחריה וא"ו עם חולם לרמז להגייה של קמץ קטן. האות חי"ת נוקדה בקאופמן בשווא, אך בפרמה נוקדה בחטף-פתח בכל המשנה.
30. כך גם פ+קיי. הסופר כתב בטעות(?) "אסורו". ואולי כוונתו "אסור הוא".
31. כך גם פ+קיי. שתי המילים "הטובל לקודש" נשמטו לסופר מחמת הדומות (לקודש-לקודש), והושלמו ע"י הנקדן שלא במקום המדויק.
32. כנ"ל בהערה למשנה א.
33. כך מנוקד גם בפרמה.
34. כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. אך מגיה מאוחר הוסיף כאן: "בגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת"
35. בכתב היד בטעות פרק ב'.
36. מתחילת המשנה עד כאן חסר בנוסח הסופר, פרמה, וקיימברידג', ונוסף רק ע"י הנקדן. הנקדן סבר שהסופר השמיט כאן מחמת הדומות – ולא היא. גם בדפוסים אין תוספת זו..
37. כך גם פ+קיי. סופר: "אוכל"
38. כך גם פ+קיי. סופר: "תרומה".
39. כך גם פ+קיי. הסופר כתב בטעות "ומגנב".
40. כך גם פ+קיי. האות מי"ם נכתבה ע"י הנקדן ע"ג המחק. לא ידוע מה כתב הסופר.
41. כך גם פ+קיי. סופר: "כלי".
42. כך גם פ+קיי. סופר: "בתרומה"(?).
43. כך גם פ+קיי. מילה זו נוספה ע"י הנקדן.
44. וא"ו נוספה ע"י הנקדן ככל הנראה בטעות. חסרה בנוסח הסופר, פרמה, וקיימברידג, וכן חסרה בדפוסים.
45. כך גם פ+קיי. הסופר כתב תחילה "היפרשתם", ולאחר מכן כנראה שתיקן את עצמו ל"היפרשתי". ושמא הנקדן תיקנו.
46. כך גם פ+קיי. סופר: "והמדמעות". (ולגבי הוי"ו, כנראה שזו וא"ו הנשוא, המתוארת בספר מבוא לנוסח המשנה - אפשטיין
47. כך שם העיר בנוסח הנקדן (בכל המשנה), כבפרמה וקיימברידג'. נוסח הסופר (בכל המשנה): "מודיעות".
48. כך גם פ+קיי. סופר: "ויצא".
49. כך גם פ+קיי. כנראה הסופר כתב בטעות "ומן"
50. כך נוסח הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. ייתכן שנוסח הסופר "ובשבת".
51. הנקדן ניקד "חֲבִיתּוֹ", וכן מנוקד בפרמה.
52. כך נוסח הסופר, הנקדן, ופרמה. וכן בנוסח המשנה של הרמב"ם. מגיה מאוחר תיקן כאן ל "השישי" כנוסח קיימברידג'.
53. כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. מגיה מאוחר סימן מילה זו למחיקה, כבדפוסים.
54. כך גם פ+קיי. נראה שהסופר כתב: "יבואו".
55. כך גם פ+קיי. נראה שהסופר כתב: "שהוו".