משנה כלים יח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יח · משנה ו | >>

מטה שהיתה טמאה מדרס, נשברה ארוכה ותיקנה, טמאה מדרס.

נשברה שניה ותיקנהח, טהורה מן המדרס, אבל טמאה מגע מדרס.

לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה שניה, טהורה.

משנה מנוקדת

מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס,

נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ,
טְמֵאָה מִדְרָס.
נִשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה וְתִקְּנָה,
טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס,
אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס.
לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה
עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה,
טְהוֹרָה:

נוסח הרמב"ם

מיטה שהיתה טמאה מדרס -

נשברה ארוכה, ותיקנה - טמאה מדרס.
נשברה שניה, ותיקנה - טהורה מן המדרס, אבל טמאה מגע מדרס.
לא הספיק לתקן את הראשונה, עד שנשברה שניה - טהורה.

פירוש הרמב"ם

אמרו אבל טמאה מגע מדרס - רוצה לומר שהיא שבה בדמיון מיטה שנגעה במדרס אשר הוא ראשון לטומאה, והנה שבה ראשון אחר שהיתה אב לסיבת השתנותה.

אולם אם נשברו השתי ארוכות יחד, כבר נטהרו טהרה שלימה:

פירוש רבינו שמשון

שהיתה טמאה מדרס. כגון שישב עליה זב או נתלה ונשען:

טמאה מדרס. עדיין היא בטומאתה כיון דקיימא שניה:

טהורה מן המדרס. דאף על גב דנתקנה ראשונה קודם שנשברה שניה מ"מ טהורה מן המדרס דפנים חדשות באו לכאן כדמפרש פרק אלו קשרים (דף קיב:) גבי סנדל. והך דהכא הוה מצי לאתויי התם:

אבל טמאה מגע מדרס. משום דארוכה ראשונה נשברה ותיקנה שהביא ארוכה אחרת תחת שבורה וחיברה למטה ומטמאה מגע מדרס שהרי נגעה במטה מחוברת לראשונה שנתקנה וטמאה מגע מדרס:

נשברה שניה טהורה. דכיון דנשברו בה שתי ארוכות לא חזיא ואע"ג דאיכא ארוכה ושתי כרעים קיימינן לה טהורה מידי דהוה אנגנב חציה או שחלקוה ולא דמי היכא דנתפרקה כולה וכולה קיימת דסופו להחזיר הפרקים ולחברה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ותיקנה טמאה מדרס - עדיין עומדת בטומאתה, כיון דקיימא שניה:

טהורה מן המדרס - אע"ג דנתקנה ראשונה קודם שנשברה שניה. מכל מקום טהורה, דפנים חדשות באו לכאן, שלאחר שירדה לה טומאת מדרס נתחדשו לה פנים הללו ואין זו הראשונה, מאחר שכבר נתקלקל בה כדי ביטולה:

אבל טמאה מגע מדרס - משום דארוכה ראשונה כשנשברה ותקנה שהביא ארוכה אחרת תחת השבורה וחברה למטה, נטמאת מגע מדרס, שהרי נגעה במטה הטמאה מדרס ט, וכי נשברה שניה דפרח מינה טומאת מדרס, אשתייר בה טומאת מגע, דכל המטה מחוברת לראשונה שנתקנה:

עד שנשברה שניה טהורה - דכיון דנשברו שתי הארוכות, תו לא חזיא. ולא דמי להיכא דנתפרקה וכולה קיימת, דהתם סופו להחזיר פרקיה ולחברה:

פירוש תוספות יום טוב

נשברה שנייה ותקנה. לאו דוקא ותקנה אלא אגב דנקט ברישא ותקנה. נקט נמי בסיפא. תוס' פט"ו דשבת דף קיב [*אמתני' ד' דבפכ"ו. וה"ה הכא]:

[*אבל טמאה מגע מדרס. פי' הר"ב משום דארוכה כו' שהרי נגע במטה הטמאה מדרס. וכן פי' הר"ש. ולא רצו לפרש שטמאה מגע מדרס שנגעה בעצמה וכדתנן בפכ"ז מ"ז ח' ט' י'. דהכא רוצים לפ' אפי' לרבי יוסי דפליג התם. וכ"כ התוס' פרק ט"ו דשבת דף קיב. וטעמייהו דקי"ל טומאת בית הסתרים אינו מטמא וכדמוכח מתני' ג פ"ד דחולין ועיין לקמן [פכ"ז] שם]:

[*לא הספיק כו' טהורה. כתב הר"ב ול"ד להיכא דנתפרקה כו'. כבסוף פרקין ובר"פ דלקמן ועוד שם משנה ו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) ותקנה. לאו דוקא ותקנה, אלא אגב רישא נקטה. תוספ':

(ט) (על הברטנורא) הר"ש ולא רצו לפרש שטמאה מגע מדרס שנגעה בעצמה וכדתנן בפרק כ"ז משנה ז' ח' ט' י', דהכא רוצים לפרש אפילו לרבי יוסי דפליג התם. וטעמייהו, דקיי"ל טומאת בית הסתרים אינו מטמא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עד שנשברה שניה טהורה:    ואע"ג דאיכא קצרה ושתי כרעים שהרי שתי הקצרות והכרעים קיימין אפ"ה טהורה מידי דהוה אנגנב חציה או חלקוה אחין הר"ש והרא"ש ז"ל. ועיין במ"ש במתני' דלקמן פכ"ו סי' ד':

תפארת ישראל

יכין

נשברה ארוכה ותקנה:    נ"ל דדיקא נקט הכא נשברה. דרק בניטלה שעתיד להחזירה [לעיל מ"ה] צריך דוקא תרתי לריעותא. שנטלה ארוכה עם ב' כרעיים. וגם לא נתקנה עדיין. אז נתבטל מהנשאר טוי"ש אבל בחדא לטיבותא. שניטל ארוכה בלי ב' כרעיים אף שלא נתקנה עדיין. או שניטל עם ב' כרעיים. אבל שוב נתקנה. נשארת המטה בטוי"ש. אבל הכא בנשברה דוקא בב' לטיבותא. שנשברה הארוכה בלי ב' כרעיים. וגם חזרה ונתקנה. אז נשארת בטוי"ש אבל בחדא לריעותא שנשברה ארוכה עם ב' כרעיים אף שנתקנה [כחלקוה אחין במ"ט]. או אף שנשברה בלי ב' כרעיים. אבל לא נתקנה עדיין [כבבא דנן]. נתבטל טומאה ישנה מהמטה:

נשברה שניה ותקנה:    ר"ל אף שתקן גם לשני' אחר שתיקן גם ראשונה השבורה:

טהורה מן המדרס:    אף שכבר תקן הראשונה קודם שבירת שניה אפ"ה נתבטל מהמטה טומאה ראשונה. דתקונה דהשתא פנים חדשות הוא שבא לכאן. והו"ל כמטה חדשה שמק"ט רק להבא. ולא דמי לכרע טמא שחיברה למטה שלימה טהורה שכולה טמאה מדרס [כמ"ז]. התם כל אברי המטה הראשונה הן כאן וכדבעינן למימר לקמן. משא"כ הכא:

אבל טמאה מגע מדרס:    ואפי' לר' יוסי [פכ"ז מ"ט] דקאמר וכי באיזה מדרס נגע זה. התם נתבטל טומאת מדרס לגמרי מהמגיע בשעה שנגע בה הנוגע. אבל הכא הרי הארוכה הראשונה שנשברה תחלה ותקנה. ודאי כבר נטמאה מגע מדרס. מדלא בטל טומאת המדרס מהמגיע. דהיינו מהמטה. שהיתה אז עדיין טמאה מדרס. ולהכי גם השתא שנשברה גם ארוכה הב' ונתבטל טומאת המדרס מהמגיע. עכ"פ לא פרחה טומאה מהארוכה החדשה הראשונה. שהיתה טמאה מגע מדרס ומדכל המטה מחוברת לה. כולה טמאה מגע מדרס:

לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה שניה טהורה:    נטהרה המטה לגמרי. דאף שתיקן אח"כ ב' ארוכות אחרות בה. אפ"ה אינה חוזרת לטוי"ש:

בועז

פירושים נוספים