משנה כלים ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הקלתות של בעלי בתים שנפחתה -

פחות משלשה טפחים - טמאה,

שהוא מסיק מלמטן, וקדירה בשלה מלמעלן.

יתר מכאן - טהורה.

נתן אבן או צרור - טהורה.

מירחה בטיט - מקבלת טומאה מכאן ולהבא.

זו היתה תשובת רבי יהודה,

בתנור שנתנו על פי הבור, או על פי החדות.

(ב) דכון שיש בו בית קיבול קדירות -

טהור משום כירה,

וטמא משום כלי קיבול.

הצדדין שלו -

הנוגע בהן - אינו טמא משום כירה.

הרחב שלו -

רבי מאיר - מטהר,

ורבי יהודה - מטמא.

וכן הכופה את הסל, ועושה על גביו כירה.

(ג) כירה שנחלקה -

לאורכה - טהורה.

לרוחבה - טמאה.

כופח שנחלק -

בין לאורכו בין לרוחבו - טהור.

חצר הכירה -

בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות - מיטמא במגע ובאוויר.

פחותה מכאן - מיטמא במגע, ואינה מיטמא באוויר.

כיצד משערין אותה?

רבי ישמעאל אומר:

נותן את השפוד מלמעלן למטן, ומלמטן למעלן - וכנגדו מיטמא באוויר.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

נטמאת הכירה - נטמאת החצר,

נטמאת החצר - לא נטמאת הכירה.

(ד) היתה מופרשת מן הכירה -

בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות - מיטמא במגע ובאוויר.

פחותה מכן, או שהיתה חלקה - טהורה.

פטפוטי כירה -

שלשה של שלש אצבעות - מיטמאין במגע ובאוויר.

פחות מכן - כל שכן הן טמאין, אפילו הן ארבעה.

(ה) ניטל אחד מהן -

מיטמאין במגע, ואינן מיטמאין באוויר - דברי רבי מאיר.

ורבי שמעון - מטהר.

עשה שנים זה כנגד זה -

מיטמאין במגע ובאוויר - דברי רבי מאיר.

ורבי שמעון - מטהר.

היו גבוהין משלש אצבעות -

משלש ולמטן - מיטמאין במגע ובאוויר,

משלש ולמעלן - מיטמאין במגע, ואינן מיטמאין באוויר,

דברי רבי מאיר.

ורבי שמעון - מטהר.

היו משוכין מן השפה -

בתוך שלש אצבעות - מיטמאין במגע ובאוויר,

חוץ משלש אצבעות - מיטמאין במגע, ואין מיטמאין באוויר,

דברי רבי מאיר.

ורבי שמעון - מטהר.

(ו) כיצד משערין אותן?

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

נותן את הכנה ביניהן -

מן הכנה ולחוץ - טהור,

מן הכנה ולפנים, ומקום הכנה - טמא.

הדף הראשי של משנה כלים ז

משנה כלים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב