משנה כלאים ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כרם שחרב -

אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה,
ונטועות כהלכתן - הרי זה נקרא כרם דל.
וכרם שהוא נטוע ערבוביה -
אם יש בו לכוון שתים כנגד שלש - הרי זה כרם;
ואם לאו - אינו כרם.
רבי מאיר אומר:
הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים - הרי זה כרם.


(ב) כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות -

רבי שמעון אומר: אינו כרם.
וחכמים אומרים: כרם,
ורואין את האמצעיות - כאילו אינן.


(ג) חריץ שהוא עובר בכרם, עמוק עשרה ורחב ארבעה -

רבי אליעזר בן יעקב אומר:
אם היה מפולש מראש הכרם ועד ראשו -
הרי זה נראה כבין שני כרמים, וזורעין בתוכו.
ואם לאו - הרי זה כגת.
הגת שבכרם, עמוקה עשרה ורחבה ארבעה -
רבי אליעזר אומר: זורעין בתוכה.
וחכמים - אוסרין.
שומרה שבכרם, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה -
זורעין בראשה.
ואם היה שיער כותש - אסור.


(ד) גפן שהיא נטועה בגת, או בנקע -

נותנין לה עבודתה - וזורע את המותר.
רבי יוסי אומר:
אם אין שם ארבע אמות - לא יביא זרע לשם.
והבית שבכרם - זורעין בתוכו.


(ה) הנוטע ירק בכרם, והמקיים -

הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים.
אימתי? -
בזמן שהן נטועות - על ארבע ארבע, ועל חמש חמש.
היו נטועות על שש שש, ועל שבע שבע -
הרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח,
עגולות - אבל לא מרובעות.


(ו) הרואה ירק בכרם, ואומר -

"כשאגיע לו, אלקטנו" - מותר.
"וכשאחזור לו, אלקטנו" -
אם הוסיף במאתיים - אסור.


(ז) היה עובר בכרם -

ונפלו ממנו זרעים,
או שיצאו עם הזבלים,
או עם המים,
הזורע -
וסיערתו הרוח לאחריו - מותר.
סיערתו הרוח לפניו -
רבי עקיבה אומר:
אם עשבים - יופך;
ואם אביב - ינפץ;
ואם הביאה דגן - תידלק.


(ח) המקיים קוצים בכרם -

רבי אליעזר אומר: קידש.
וחכמים אומרים: לא קידש,
אלא דבר שכמוהו - מקיימין.
האירוס, והקיסוס,
ושושנת המלך,
וכל מין זרעים - אינן כלאים בכרם.
הקנבס -
רבי טרפון אומר: אינו כלאים.
וחכמים אומרים: כלאים.
והקינרס - כלאים בכרם.


הדף הראשי של משנה כלאים ה