משנה חלה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) פירות חוצה לארץ,

שנכנסו לארץ - חייבין בחלה, ובמעשרות.
יצאו מכאן, לשם -
רבי אליעזר - מחייב.
ורבי עקיבה - פוטר.


(ב) עפר חוצה לארץ,

שבא בספינה לארץ - חייב במעשרות, ובשביעית.
אמר רבי יהודה: אימתי? -
בזמן - שהספינה גוששת.
עיסה, שנילושה במי פירות -
חייבת בחלה,
ונאכלת בידים מסואבות.


(ג) האישה -

יושבת, וקוצה חלתה - ערומה,
מפני שהיא יכולה - לכסות את עצמה.
אבל לא - האיש.
מי שאינו יכול, לעשות עיסתו בטהרה -
יעשנה - קביים.
ואל יעשנה - בטומאה.
רבי עקיבה אומר:
יעשנה - בטומאה.
ואל יעשנה - קביים.
שכשם שהוא קורא - לטהורה,
כך הוא קורא - לטמאה,
לזו קורא - חלה לשם,
ולזו קורא - חלה לשם,
אבל קביים - אין בהן חלק לשם.


(ד) העושה עיסתו קביים,

ונגעו זה בזה -
פטורין מן החלה - עד שישוכו.
רבי אליעזר אומר:
אף הרודה, ונותן לסל -
הסל - מצרפן לחלה.


(ה) המפריש חלתו, קמח -

אינה חלה,
וגזל - ביד כוהן.
העיסה עצמה -
חייבת בחלה.
והקמח, אם יש בו כשעור -
חייב בחלה.
ואסורה לזרים,
דברי רבי יהושע.
אמרו לו:
מעשה, וקפשה - זקן זר.
אמר להם:
אף הוא - קילקל לעצמו,
ותיקן - לאחרים.


(ו) חמשת רבעים, קמח -

חייבין בחלה.
הן, ושאורן, ומורסנן -
חמשת רבעים - חייבין.
ניטל מורסנן מתוכן,
וחזר לתוכן -
הרי אלו - פטורין.


(ז) שעור חלה -

אחד - מעשרים וארבעה.
העושה עיסה לעצמו,
ועיסה למשתה בנו -
אחד - מעשרים וארבעה.
נחתום, שהוא עושה למכור בשוק,
וכן האישה, שהיא עושה למכור בשוק -
אחד - מארבעים ושמונה.
נטמאה עיסתה,
שוגגת, או אנוסה -
אחד - מארבעים ושמונה.
נטמאת מזידה -
אחד - מעשרים וארבעה,
כדי שלא יהא חוטא - נשכר.


(ח) רבי אליעזר אומר:

ניטלת מן הטהור - על הטמא.
כיצד? -
עיסה טהורה, ועיסה טמאה -
נוטל כדי חלה - מעיסה שלא הורמה חלתה,
ונותן לתוך פחות מכביצה - באמצע,
כדי שיטול - מן המוקף.
וחכמים - אוסרין.


הדף הראשי של משנה חלה ב