משנה חלה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) חמישה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורים והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא.

(ב) האוכל מהן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ חייב בהיכרת נתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבין בחלה ובמעשרות.

(ג) אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההפקר ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו ומותר העומר והתבואה שלא הביאה שליש רבי אלעזר אומר אף התבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.

(ד) אלו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה והסופגנין והדובשנין והאסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה.

(ה) עיסה שתחילתה סופגנין וסופה סופגנין פטורה מן החלה תחילתה עיסה וסופה סופגנין תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנובקעות חייבות.

(ו) המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב.

(ז) נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשעור פטורה מן החלה.

(ח) עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בין כך ובין כך מיטמא טומאת אוכלין.

(ט) החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש ואסורין לזרים והן נכסי כוהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור האומר כל גורני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת.

הדף הראשי של משנה חלה א