לדלג לתוכן

משנה חולין י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) הזרוע, והלחיים, והקיבה, נוהגים -

בארץ, ובחוצה לארץ,
בפני הבית, ושלא בפני הבית,
בחולין - אבל לא במוקדשין.
שהיה בדין -
ומה אם החולין שאינן חייבין בחזה ובשוק - חייבין במתנות,
קדשים שהן חייבין בחזה ובשוק - אינו דין שיהו חייבין במתנות?
תלמוד לומר: "ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו, לחוק עולם" (ויקרא ז לד),
אין לך - אלא מה שאמור בעניין.


(ב) כל קדשים, שקדם מום קבוע להקדשן, ונפדו -

חייבין - בבכורה, ובמתנות,
ויוצאין לחולין - להיגזז, ולהיעבד,
וולדן, וחלבן מותר - לאחר פדיונן,
והשוחטן בחוץ - פטור,
ואין עושין תמורה.
ואם מתו יפדו - חוץ מן הבכור, ומן המעשר.
וכל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן,
ולאחר מכן נולד להן מום קבוע, ונפדו -
פטורין - מן הבכורה, ומן המתנות,
ואינן יוצאין לחולין - להיגזז, ולהיעבד,
וולדן וחלבן אסור - לאחר פדיונן,
והשוחטן בחוץ - פטור,
ועושין תמורה,
ואם מתו - יקברו.


(ג) בכור שנתערב במאה -

בזמן שמאה שוחטין את כולם - פוטרין את כולם.
אחד שוחט את כולן - פוטרין אחד.
השוחט לכוהן, ולנוכרי - פטור מן המתנות.
והמשתתף עמהם - צריך שירשום.
אם אמר: "חוץ מן המתנות" - פטור מן המתנות.
אמר לו: "מכור לי בני מעיה של פרה",
והיו בה מתנות - נותנן לכוהן, ואינו מנכה לו מן הדמים.
לקחן הימנו במשקל - נותנן לכוהן, ומנכה לו מן הדמים.


(ד) גר שנתגייר, והיתה לו פרה -

נשחטה עד שלא נתגייר - פטור,
ומשנתגייר - חייב,
אם ספק - פטור, שהמוציא מחברו עליו הראיה.
ואיזה הוא זרוע?
מפרק של ארכובה - עד כף של יד,
והוא של נזיר.
וכנגדו ברגל - שוק.
רבי יהודה אומר: שוק -
מפרק של ארכובה - עד סובך של רגל.
איזה הוא הלחי?
מפרק של לחי - ועד פיקה של גרגרת.


הדף הראשי של משנה חולין י