משנה חולין יא רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ראשית הגז, נוהג -

בארץ, ובחוצה לארץ,

בפני הבית, ושלא בפני הבית,

בחולין - אבל לא במוקדשין.

חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה, מראשית הגז -

שהזרוע והלחיים והקיבה -

נוהגין - בבקר ובצאן, בין מרובה בין ממועט,

ראשית הגז -

אינו נוהג - אלא ברחלים,

ואינו נוהג - אלא במרובה.

(ב) וכמה הוא מרובה?

בית שמאי אומרין: שתי רחלים,

שנאמר: "יחיה איש עגלת בקר, ושתי צאן" (ישעיהו ז כא).

ובית הלל אומרין: חמש,

שנאמר: "וחמש צאן עשויות" (שמואל א כה יח).

חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס,

חייבות בראשית הגז - דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרין: חמש רחלות גוזזות כל שהן.

[ב] *הערה 1: וכמה הוא נותן לו?

משקל חמש סלעים ביהודה - שהן עשר סלעים בגליל,

מלובן - ולא צואי,

כדי לעשות ממנו בגד קטן,

שנאמר: "תיתן לו" (דברים יח ד) - שיהא בו כדי מתנה.

[ג] לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו - פטור.

ליבנו, ולא צבעו - חייב.

הלוקח גז צאנו של נוכרי - פטור מראשית הגז.

לקח גז צאנו של חברו -

אם שייר המוכר - המוכר חייב,

ואם לאו - הלוקח חייב.

היו לו שני מינין, טחופות ולבנות -

מכר לו טחופות - אבל לא לבנות,

זכרים - אבל לא נקבות,

זה נותן לעצמו - וזה נותן לעצמו.

משנה חולין, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב