משנה חגיגה ג רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) חומר בקודש - מבתרומה,
- שמטבילין כלים לתוך כלים -
- לתרומה - אבל לא לקודש.
- אחוריים, ותוך, ובית הצביעה -
- לתרומה - אבל לא לקודש.
- הנושא את המדרס -
- הוא נושא את התרומה - אבל לא הקודש.
- בגדי אוכלי תרומה - מדרס לקודש.
- שמטבילין כלים לתוך כלים -
- לא כמידת הקודש - מידת התרומה,
- שבקודש -
- מתיר, ומנגב, ומטביל - ואחר כך קושר.
- ובתרומה -
- קושר - ואחר כך מטביל.
- שבקודש -
(ב) כלים הנגמרין בטהרה - צריכין טבילה,
- לקודש - אבל לא לתרומה.
- הכלי - מצרף מה שבתוכו,
- לקודש - אבל לא לתרומה.
- הרביעי בקודש - פסול.
- והשלישי - בתרומה.
- ובתרומה -
- אם נטמאת אחת מידיו - חברתה טהורה.
- ובקודש - מטביל את שתיהן;
- שהיד מטמא את חברתה,
- בקודש - אבל לא בתרומה.
(ג) אוכלין אוכלים נגובים - בידים מסואבות,
- בתרומה - אבל לא בקודש.
- אונן, ומחוסר כיפורים - צריכין טבילה,
- לקודש - אבל לא לתרומה.
(ד) חומר בתרומה -
- שביהודה -
- נאמנין על טהרת יין ושמן - כל ימות השנה.
- ובשעת הגתות, והבדים - אף על התרומה.
- עברו הגתות, והבדים -
- הביאו לו חבית של יין - של תרומה,
- לא יקבלנה ממנו,
- אבל מניחה - לגת הבאה.
- הביאו לו חבית של יין - של תרומה,
- אם אמר לו,
- הפרשתי לתוכה רביעית קודש - נאמן.
- כדי יין, וכדי שמן - המדומעות,
- נאמנין עליהן - בשעת הגתות, והבדים,
- וקודם לגתות - שבעים יום.
- נאמנין עליהן - בשעת הגתות, והבדים,
(ה) מן המודעית - ולפנים,
- נאמנין על כלי חרס.
- מן המודעית - ולחוץ,
- אין נאמנין.
- כיצד?
- הקדר שהניח קדרותיו,
- ונכנס - לפנים מן המודעית,
- הוא הקדר, והן הקדרות,
- הלוקח - נאמן.
- והיוצא - אינו נאמן.
(ו) הגבאים - שנכנסו לתוך הבית,
- וכן הגנבים - שהחזירו את הכלים,
- נאמנים לומר - "לא נגענו".
- ובירושלים - נאמנים על הקודש.
- ובשעת הרגל - אף על התרומה.
(ז) הפותח את חביתו,
- והמתחיל בעיסתו - על גב הרגל,
- רבי יהודה אומר: יגמור.
- וחכמים אומרים: לא יגמור.
- והמתחיל בעיסתו - על גב הרגל,
- משעבר הרגל -
- היו מעבירין - על טהרת העזרה.
- עבר הרגל - ביום החמישי,
- לא היו מעבירין ערב שבת,
- מפני כבוד השבת.
- רבי יהודה אומר:
- אף לא - יום החמישי,
- מפני שאין הכהנים פנויים.
- אף לא - יום החמישי,
(ח) כיצד מעבירין - על טהרת העזרה?
- מטבילין את הכלים - שהיו במקדש,
- ואומרים להם: "היזהרו - שמא תיגעו בשולחן".
- כל הכלים - שהיו במקדש,
- היו להם שניים, ושלישים.
- אם נטמאו הראשונים -
- יביאו השניים - תחתיהן.
- וכל הכלים שהיו במקדש - טעונין טבילה,
- חוץ - ממזבח הזהב, ומזבח הנחושת.
- מפני שהן כקרקע - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרים:
- מפני שהן מצופין.
- חוץ - ממזבח הזהב, ומזבח הנחושת.
הדף הראשי של משנה חגיגה ג
משנה חגיגה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב