משנה חגיגה ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) חומר בקודש - מבתרומה,

שמטבילין כלים לתוך כלים -
לתרומה - אבל לא לקודש.
אחוריים, ותוך, ובית הצביעה -
לתרומה - אבל לא לקודש.
הנושא את המדרס -
הוא נושא את התרומה - אבל לא הקודש.
בגדי אוכלי תרומה - מדרס לקודש.
לא כמידת הקודש - מידת התרומה,
שבקודש -
מתיר, ומנגב, ומטביל - ואחר כך קושר.
ובתרומה -
קושר - ואחר כך מטביל.


(ב) כלים הנגמרין בטהרה - צריכין טבילה,

לקודש - אבל לא לתרומה.
הכלי - מצרף מה שבתוכו,
לקודש - אבל לא לתרומה.
הרביעי בקודש - פסול.
והשלישי - בתרומה.
ובתרומה -
אם נטמאת אחת מידיו - חברתה טהורה.
ובקודש - מטביל את שתיהן;
שהיד מטמא את חברתה,
בקודש - אבל לא בתרומה.


(ג) אוכלין אוכלים נגובים - בידים מסואבות,

בתרומה - אבל לא בקודש.
אונן, ומחוסר כיפורים - צריכין טבילה,
לקודש - אבל לא לתרומה.


(ד) חומר בתרומה -

שביהודה -
נאמנין על טהרת יין ושמן - כל ימות השנה.
ובשעת הגתות, והבדים - אף על התרומה.
עברו הגתות, והבדים -
הביאו לו חבית של יין - של תרומה,
לא יקבלנה ממנו,
אבל מניחה - לגת הבאה.
אם אמר לו,
הפרשתי לתוכה רביעית קודש - נאמן.
כדי יין, וכדי שמן - המדומעות,
נאמנין עליהן - בשעת הגתות, והבדים,
וקודם לגתות - שבעים יום.


(ה) מן המודעית - ולפנים,

נאמנין על כלי חרס.
מן המודעית - ולחוץ,
אין נאמנין.
כיצד?
הקדר שהניח קדרותיו,
ונכנס - לפנים מן המודעית,
הוא הקדר, והן הקדרות,
הלוקח - נאמן.
והיוצא - אינו נאמן.


(ו) הגבאים - שנכנסו לתוך הבית,

וכן הגנבים - שהחזירו את הכלים,
נאמנים לומר - "לא נגענו".
ובירושלים - נאמנים על הקודש.
ובשעת הרגל - אף על התרומה.


(ז) הפותח את חביתו,

והמתחיל בעיסתו - על גב הרגל,
רבי יהודה אומר: יגמור.
וחכמים אומרים: לא יגמור.
משעבר הרגל -
היו מעבירין - על טהרת העזרה.
עבר הרגל - ביום החמישי,
לא היו מעבירין ערב שבת,
מפני כבוד השבת.
רבי יהודה אומר:
אף לא - יום החמישי,
מפני שאין הכהנים פנויים.


(ח) כיצד מעבירין - על טהרת העזרה?

מטבילין את הכלים - שהיו במקדש,
ואומרים להם: "היזהרו - שמא תיגעו בשולחן".
כל הכלים - שהיו במקדש,
היו להם שניים, ושלישים.
אם נטמאו הראשונים -
יביאו השניים - תחתיהן.
וכל הכלים שהיו במקדש - טעונין טבילה,
חוץ - ממזבח הזהב, ומזבח הנחושת.
מפני שהן כקרקע - דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים:
מפני שהן מצופין.


הדף הראשי של משנה חגיגה ג