משנה זבחים ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאים ואפילו בקודשי קדשים ובלבד שלא יהיו הטמאים נוגעים בבשר לפיכך הן פוסלין במחשבה וכלן שקיבלו את הדם חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל.

(ב) קיבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר קיבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו קיבל בכלי קודש ונתן לכלי חול יחזיר לכלי קודש נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למטן למעלן ואת הניתנין למעלן למטן את הניתנין בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל.

(ג) השוחט את הזבח לאכל דבר שאין דרכו לאכל ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר רבי אליעזר פוסל לאכל דבר שדרכו לאכל ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית כשר לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

(ד) השוחט את הזבח לאכל כזית מן העור מן הרוטב מן הקופה מן האלל מן העצמות ומן הגידים ומן הקרניים ומן הטלפיים כשר ואין חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא.

(ה) השוחט את המוקדשין לאכל שליל או שליה בחוץ לא פיגל המולק תורין בפנים לאכל ביציהן בחוץ לא פיגל חלב מוקדשין וביצי תורין אין חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא.

(ו) שחטו על מנת להניח את דמו או את אימוריו למחר או להוציאן לחוץ רבי יהודה פוסל וחכמים מכשירין שחטו על מנת ליתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד ליתן את הניתנין למטן למעלן ואת הניתנין למעלן למטן ואת הניתנין בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים שיאכלוהו טמאים ושיקריבוהו טמאים שיאכלוהו ערלים ושיקריבוהו ערלים לשבר עצמות הפסח ולאכל ממנו נא ולערב דמו בדם פסולין כשר שאין המחשבה פוסלת אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו והפסח והחטאת שלא לשמן.

הדף הראשי של משנה זבחים ג