משנה ברכות א רמבם
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) מאימתי קורין את שמע בערבין? -
- משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרין: עד חצות.
- רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
[ב]*הערה 1: מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו: לא קרינו את שמע.
- אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – מותרין אתם לקרות.
[ג] ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים "עד חצות" – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- הקטר חלבים ואברים – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- כל הנאכלים ליום אחד – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
[ד] אם כן למה אמרו חכמים "עד חצות"? -
- אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
(ב) [ה] מאימתי קורין את שמע בשחרים? - משיכיר בין תכלת ללבן.
- רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן.
- עד הנץ החמה.
- רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות.
- הקורא מכאן ואילך לא הפסיד - כאדם שהוא קורא בתורה.
(ג) [ו] בית שמאי אומרין:
- בית הלל אומרין: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
- אם כן למה נאמר "בשכבך ובקומך"? -
- אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.
[ז] אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי - וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין.
- אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך - שעברת על דברי בית הלל.
(ד) [ח] בשחר - מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה;
- ובערב - מברך שתיים לפניה, ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה.
- מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר;
- לקצר – אינו רשאי להאריך;
- לחתום – אינו רשאי שלא לחתום;
- ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.
(ה) [ט] מזכירין יציאת מצרים בלילות.
- אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות,
- עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג),
- "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות.
- וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה;
- "כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה ברכות א
משנה ברכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב