לדלג לתוכן

משנה ברכות א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) מאימתי קורין את שמע בערבין? -

משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה - דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרין: עד חצות.
רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.


[ב]*הערה 1: מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו: לא קרינו את שמע.

אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – מותרין אתם לקרות.


[ג] ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים "עד חצות" – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.

הקטר חלבים ואברים – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
כל הנאכלים ליום אחד – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.


[ד] אם כן למה אמרו חכמים "עד חצות"? -

אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.


(ב) [ה] מאימתי קורין את שמע בשחרים? - משיכיר בין תכלת ללבן.

רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן.
עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד - כאדם שהוא קורא בתורה.


(ג) [ו] בית שמאי אומרין:

בערב - כל אדם יטו ויקרו;
ובבוקר - יעמודו, שנאמר: "בשכבך ובקומך" (דברים ו ז, יא יט).
בית הלל אומרין: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
אם כן למה נאמר "בשכבך ובקומך"? -
אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.


[ז] אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי - וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין.

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך - שעברת על דברי בית הלל.


(ד) [ח] בשחר - מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה;

ובערב - מברך שתיים לפניה, ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר;
לקצר – אינו רשאי להאריך;
לחתום – אינו רשאי שלא לחתום;
ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.


(ה) [ט] מזכירין יציאת מצרים בלילות.

אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות,
עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג),
"ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה;
"כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.


הערות

[עריכה]
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה ברכות א