משנה ברכות א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרין: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.

מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – מותרין אתם לקרות.

ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים "עד חצות" – מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים – מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.

אם כן למה אמרו חכמים "עד חצות"? אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

(ב) מאימתי קורין את שמע בשחרים? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן. עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.

(ג) בית שמאי אומרין: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמודו, שנאמר: "בשכבך ובקומך" (דברים ו ז, יא יט). בית הלל אומרין: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם). אם כן למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.

אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.

(ד) בשחר מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר. לקצר – אינו רשאי להאריך. לחתום – אינו רשאי שלא לחתום. ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.

(ה) מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג). "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.

הדף הראשי של משנה ברכות א