משנה ברורה על אורח חיים תקנה
(א) נוהגים וכו' – על פי המדרש: "בצע אמרתו", "בזע פורפירא דיליה" [זה הטלית], "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" – זו תפילין.
(ב) בלא ברכה – ומכל מקום, אם פשטו בלילה, יש אומרים שצריך לברך עליו בבוקר.
(ג) ובמנחה – שאז הציתו אש במקדש, ו"תם עוונֵך" במה ששפך הקב"ה חמתו בעצים ואבנים [הגר"א].
- ויש אומרים, כדי להראות נחמה באבלינו בו ביום.
- וכל זה הוא לכולי עלמא רק לעניין תפילין [וטלית], משום דהוא מילתא דתליא במנהגא בעלמא. אבל כל החמישה עינויים, אין מבטלין כל היום.
(ד) ותפילין – והרגיל להניח תפילין של רבינו תם, יניח גם עתה [אחרונים].
(ה) ומברכין עליהם – ונראה דיזהר שלא לקרוא עתה פרשיות קריאת שמע, וכן פרשת "קדש", דהלא כעת הוא רק כקורא בתורה, ותלמוד תורה אסור כל היום.
(ו) מוטה על הארץ – ואדם חלוש אין צריך להחמיר בזה, ויישן על המיטה.
(ז) מיהו עוברות וכו' – והוא הדין באדם חלוש, וכנ"ל.
(ח) מכבודו ומהנאתו – אסור לעשן טיטון (שקורין רייכערין) אפילו בארבע צומות, וכל שכן בתשעה באב [כנה"ג]. והחמיר מאד, עד שכתב שמי שמעשן בתשעה באב ראוי לנדותו.
- ויש מאחרונים שמקילין. ועל כן, מי שדחוק לו, שמורגל בו ביותר, יש להקל אחר חצות בצנעא בתוך ביתו. וכן כתב בשערי תשובה בסימן תקנ"ט ס"ק ג'.