משנה ברורה על אורח חיים רלא
(א) אם א"א לו - עיין לעיל בסימן ד' סט"ז ובמשנה ברורה שם:
(ב) וכשניעור משנתו - אפשר הטעם דנתקנה ברכה זו על מנהגו של עולם שהקב"ה מחזיר הנשמות לבני האדם בבוקר:
(ג) ויהי נועם - משום סכנת מזיקין. וכתב הלבוש שאין נוהגין כן:
(ד) יותר משינת הסוס - עיין לעיל בסימן ד' סט"ז מש"כ במ"ב בשם המחצית השקל:
(ה) אלא יתכוין שיאכל - וראיתי לאנשי מעשה שקודם אכילה היו אומרים הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת השם יתברך [ח"א]:
(ו) בסוד ישרים אינו משובח - ומ"מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה:
(ז) יתכוין שיהיו לו בנים - ועיין עוד כונות אחרות בסימן ר"מ ס"א ואחר כונת הלב הן הדברים ורחמנא לבא בעי:
(ח) אפילו לספר בדברי חכמה - וכ"ש אם סיפורו הוא בעניני משא ומתן צריך שתהיה כונתו לשם מצוה דהיינו שיהיה לו במה להתפרנס כדי שלא יבוא ליד גזל. ואפילו אם הוא עשיר גדול שדי לו בממונו לפרנס עצמו ובני ביתו כל ימי חייו ג"כ יצוייר לפעמים במה שמשתדל להרבות עסקיו דבר מצוה כגון שכונתו להרבות בצדקה וגמ"ח עי"ז או שכונתו ליקח עסקים תחת רשותו כדי להמציא מלאכה לעניי ישראל שישתכרו להחיות נפשם שכל זה הוא בכלל צדקה ומעולה ממנה כמו שכתב הרמב"ם ומובא ביו"ד סימן רנ"א[1] וע"ש שהמחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מלאכה כדי שישתכר ולא יצטרך לבריות לשאול הוא מקיים בזה המ"ע דומטה ידו עמך והחזקת בו:
- ^ צ"ל ביו"ד סימן רמ"ט - ויקיעורך