משנה ברורה על אורח חיים רכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים רכ |

סעיף א[עריכה]


(א) ונפשו עגומה עליו - היינו אפילו אין בו משמעות לרע:


(ב) ייטיבנו - ואפי' היכא שהוא מתענה. וטוב שייטיב בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה אך אז לא יאמרו לו לך אכול בשמחה וגו' אם לא כשאין מתענה [פמ"ג] ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה:


(ג) באפי תלתא - מצוה להמצא עם הג' להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום [א"ר]:


(ד) וטבא להוי - שבע זמנין לגזרו וכו' לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג' פעמים וי"א דיאמרוהו ז' פעמים. ובסוף ההטבה יאמרו לו לך אכול לחמך בשמחה ושתה בלב טוב וגו'. מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה [ס"ח סימן תמ"ד ע"ש טעמו ועוד נראה דלפעמים מורה הדבר על החולם גופא אלא דבחלום אין מראין הדבר רק בדמיון מה]:

סעיף ב[עריכה]


(ה) יפה - עוברות ומניקות אין להורות להם להתענות רק יפדו בממון [פמ"ג]:


(ו) תענית - אבל דוקא כשעושה תשובה עמו כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא מה קרבן אינו מועיל בלי תשובה שנאמר זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו' [ס"ח]:


(ז) כאש לנעורת - ומ"מ אין מחויב להתענות אלא רשות: