משנה בכורים ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כיצד מפרישין את הבכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה אשכל שביכר רימון שביכר וקושרן בגמי ואומר הרי אלו בכורים רבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.

(ב) כיצד מעלים את הבכורים כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ובאין ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל ה' אלוהינו (ירמיהו לא ה).

(ג) הקרובים מביאין תאנים וענבים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין קרוב לירושלים הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם ועטרו את ביכוריהן והפחות והסגנים והגזברין יוצאין לקראתם לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין וכל בעלי אומנייות שבירושלים עומדין לפניהם ושואלין בשלומן אחינו אנשי מקום פלוני באתם בשלום.

(ד) החליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין להר הבית הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס עד שהוא מגיע לעזרה ודיברו הלויים בשיר ארוממך ה' כי דיליתני ולא שימחת אויביי לי (תהלים ל ב).

(ה) הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות ומה שבידן ניתנין לכהנים.

(ו) עודהו שהסל על כתפו קורא מהגדתי היום לה' אלוהיך (דברים כו ג) עד שהוא גומר את כל הפרשה רבי יהודה אומר עד ארמי אובד אבי (דברים כו ה) הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מכתפו ואוחז בשפתותיו וכוהן מניח את ידו תחתיו ומניף וקורא מארמי אובד אבי עד שהוא גומר את כל הפרשה הניחו בצד המזבח והשתחווה ויצא.

(ז) בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרין את מי שהוא יודע ואת מי שאינו יודע.

(ח) העשירים מביאין את ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב והעניים מביאין אותן בסלי נצרים של ערבה קלופה הסלים והבכורים ניתנין לכהנים.

(ט) רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינין רבי עקיבה אומר אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים.

(י) רבי שמעון אומר שלש מדות בבכורים הבכורים ותוספת הבכורים ועיטור הבכורים תוספת הבכורים מין במינו ועיטור הבכורים מין בשאינו מינו תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי ועיטור הבכורים חייבת בדמאי.

(יא) אימתיי אמרו תוספת הבכורים כבכורים בזמן שהיא באה מן הארץ ואם אינה באה מן הארץ אינה כבכורים.

(יב) ולמה אמרו הבכורים הן נכסי כוהן שהוא קונה מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאישה בכתובתה וספר תורה רבי יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרין נותנין אותן לאנשי משמר והן מחלקין ביניהן כקודשי המקדש.

הדף הראשי של משנה בכורים ג