משנה בכורות ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מומין אלו,

בין קבועין בין עוברין - פוסלין באדם.

ויתר עליהם באדם -

הכילון, והלפתס, והמקבן,

ושראשו שקוט, ושקיפס.

ובעלי חטורת -

רבי יהודה - מכשיר,

וחכמים - פוסלין.

(ב) הקירח - פסול.

איזה הוא קירח? -

כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן,

ואם יש לו - הרי זה כשר.

אין לו גבינין,

אין לו אלא גבין אחד - זה הוא "גיבן" (ויקרא כא כ) האמור בתורה.

רבי דוסא אומר: כל שגביניו שוכבין.

רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר:

כל שיש לו שני גבין ושתי שזרות.

(ג) החרם - פסול.

איזה הוא החרם? - הכוחל שתי עיניו כאחת.

שתי עיניו למעלן, שתי עיניו למטן,

עינו אחת למעלן ועינו אחת למטן,

רואה את החדר ואת העליה כאחת,

סכי שמש, והזוגדוס, והצירן,

ושנשרו ריסי עיניו - פסול מפני מראית העין.

(ד) עיניו גדולות כשל עגל, או קטנות כשל אווז,

גופו גדול מאבריו, או קטן מאבריו,

חוטמו גדול מאבריו, או קטן מאבריו,

הצימם, והצימע.

איזה הוא הצימע? - כל שאוזניו קטנות.

והצימם? - כל שאוזניו דומות לספוג.

(ה) שפתו העליונה עודפת על התחתונה,

והתחתונה עודפת על העליונה - הרי זה מום.

ושניטלו שיניו - פסול מפני מראית העין.

דדיו שוכבין כשל אשה,

כרסו צבה, טבורו יוצא,

נכפה - אפילו אחת לימים,

רוח קצרית באה עליו,

המשועבן, ובעל גבר.

אין לו ביצים,

אין לו אלא ביצה אחת - זה הוא "מרוח אשך" (ויקרא כא כ) האמור בתורה.

רבי ישמעאל אומר: כל שנמרחו אשכיו.

רבי עקיבה אומר: כל שהרוח באשכיו.

רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: כל שמראיו חשוכין.

(ו) המקיש בקרסוליו, ובארכובותיו,

ובעל פיקין, והעיקל.

איזה הוא העיקל? -

כל שהוא מקיף פרסותיו, ואין ארכובותיו נושקות זו לזו.

פיקה יוצאה מגודלו,

עקבו יוצא לאחוריו,

פרסתו רחבה כשל אווז.

אצבעותיו מורכבות זו על גבי זו, או קלוטות -

עד הפרק - כשר,

למטה מן הפרק, וחתכה - כשר.

היתה בה יתרת, וחתכה -

אם יש בה עצם - פסול,

ואם לאו - כשר.

יתר בידיו וברגליו, שש ושש, עשרים וארבע -

רבי יהודה - מכשיר,

וחכמים - פוסלין.

השולט בשתי ידיו -

רבי - פוסל,

וחכמים - מכשירין.

הכושי, והגיחר, והלווקן, והכיפח,

והננס, והחירש, והשוטה,

והשיכור, ובעלי נגעים טהורין -

פסולין - באדם,

וכשרין - בבהמה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

שוטה בבהמה - אינה מן המובחר.

רבי אלעזר אומר:

אף בעלי הדלדולין - פסולין באדם, וכשרין בבהמה.

(ז) אלו כשרין באדם, ופסולין בבהמה -

"אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח),

וטריפה, ויוצא דופן.

והנושא נשים בעבירה -

פסול - עד שידיר הניה.

המיטמא למתים -

פסול - עד שיקבל עליו שלא יהיה מיטמא למתים.

הדף הראשי של משנה בכורות ז

משנה בכורות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב