משנה אהלות ז רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) הטומאה בכותל, ומקומה טפח על טפח על רום טפח -
- כל העליות שעל גבה, אפילו הן עשר - טמאות.
- היתה עליה אחת על גבי שני בתים -
- היא - טמאה,
- וכל העליות שעל גבה - טהורות.
- כותל שנותי -
- טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- נפש אטומה -
- הנוגע בה מן הצדדין - טהור,
- מפני שהטומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח -
- הנוגע בה מכל מקום - טמא,
- מפני שהיא כקבר סתום.
- סמך לה סוכות - טמאות.
- רבי יהודה - מטהר.
(ב) כל שיפועי אוהלים - כאוהלים.
- אוהל שהוא שופע ויורד, וכלה עד כאצבע -
- טומאה באוהל -
- כלים שתחת השיפוע - טמאין.
- טומאה תחת השיפוע -
- כלים שבאוהל - טמאין.
- הטומאה מתוכו -
- הנוגע בו מתוכו - טמא טומאת שבעה.
- מאחוריו - טמא טומאת ערב.
- טומאה מאחוריו -
- הנוגע בו מאחוריו - טמא טומאת שבעה.
- מתוכו - טמא טומאת ערב.
- כחצי זית מתוכו, וכחצי זית מאחוריו -
- הנוגע בו, בין מתוכו ובין מאחוריו - טמא טומאת ערב.
- מקצתו מרודד על הארץ -
- טומאה תחתיו, או על גביו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- טומאה באוהל -
אוהל שהוא נטוי בעליה,
- מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה -
- רבי יוסי אומר: מציל.
- רבי שמעון אומר: אינו מציל, עד שיהא נטוי כנטיית האוהל.
- מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה -
(ג) המת בבית -
- ובו פתחים הרבה - כולן טמאין.
- נפתח אחד מהן -
- הוא - טמא,
- וכולן - טהורין.
- חישב להוציאו באחד מהן,
- או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים - הציל על הפתחים.
- בית שמאי אומרין: והוא שחישב עד שלא ימות המת.
- בית הלל אומרין: אף משמת.
- היה סתום, ונמלך לפותחו -
- בית שמאי אומרין: כשיפתח ארבעה טפחים.
- ובית הלל אומרין: כשיתחיל.
- ומודים בפותח כתחילה, כשיפתח ארבעה טפחים.
(ד) האשה שהיא מקשה לילד,
- והוציאוה מבית לבית -
- הראשון - טמא בספק,
- והשני - בוודאי.
- אמר רבי יהודה: אימתי? - בזמן שהיא ניטלת בגפיים,
- אבל אם היתה מהלכת - הראשון טהור,
- שמשנפתח הקבר, אין פנאי להלך.
- אבל אם היתה מהלכת - הראשון טהור,
- והוציאוה מבית לבית -
- אין לנפלים פתיחת קבר - עד שיעגילו ראש כפיקה.
(ה) יצא הראשון מת, והשני חי - טהור הראשון.
- חי, והשני מת - טמא.
- רבי מאיר אומר:
- בשפיר אחד - טמא,
- בשני שפירין - טהור.
(ו) האשה שהיא מקשה לילד -
- מחתכין את הוולד במעיה,
- ומוציאין אותו איברים איברים,
- מפני שחייה קודמין לחייו.
- יצא רובו - אין נוגעין בו,
- שאין דוחין נפש מפני נפש.
הדף הראשי של משנה אהלות ז
משנה אהלות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב