משנה אהלות ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כל המטמאין באוהל, שנחלקו והכניסן לתוך הבית -

רבי דוסא בן הרכינס - מטהר,

וחכמים - מטמאין.

כיצד?

הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן,

ובמת הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית,

או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו,

מאהיל על כשני חציי זיתים,

מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו -

רבי דוסא בן הרכינס - מטהר,

וחכמים - מטמאין.

אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית,

או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית - טהור.

אמר רבי מאיר: אף בזה -

רבי דוסא בן הרכינס - מטהר,

וחכמים - מטמאין.

הכל טמא -

חוץ מן המגע עם המשא, והמשא עם האוהל.

זה הכלל -

כל שהוא משם אחד - טמא,

ומשני שמות - טהור.

(ב) מלוא תרווד רקב -

שנתפזר בתוך הבית - הבית טמא.

ורבי שמעון - מטהר.

רביעית דם -

שנבלעה בתוך הבית - הבית טהור.

נבלעה בכסות -

אם מתכבסת ויוצא הימנה רביעית דם - טמא,

ואם לאו - טהור,

שכל הבלוע שאינו יכול לצאת - טהור.

(ג) נשפך באוויר -

אם היה מקומו קטפרס, והאהיל על מקצתו - טהור.

היה אשבורן, או שקרש - טמא.

נשפך על האסקופה -

והיא קטפרס בין מבפנים בין מבחוץ, והבית מאהיל עליו - טהור.

היה אשבורן, או שקרש - טמא.

כל שבמת - טמא,

חוץ מן השיניים, והשיער, והציפורן.

ובשעת חיבורן - הכל טמא.

(ד) כיצד?

המת מבחוץ, ושיערו בפנים - הבית טמא.

עצם שיש עליו כזית בשר -

הכניס מקצתו לפנים, והבית מאהיל עליו - טמא.

שני עצמות, ועליהן כשני חציי זיתים בשר -

הכניס מקצתן לפנים, והבית מאהיל עליהן - טמא.

היו תחובין בידי אדם - טהור,

שאין חיבורי אדם חיבור.

(ה) איזה הוא דם תבוסה?

המת שיצא ממנו שמינית בחייו, ושמינית במותו -

דברי רבי עקיבה.

רבי ישמעאל אומר:

רביעית בחייו, ורביעית במותו, וניטל מזה ומזה רביעית.

רבי אלעזר בן יהודה אומר:

זה וזה - כמים.

ואיזה הוא דם תבוסה?

צלוב שדמו שותת,

ונמצא תחתיו רביעית דם - טמא.

אבל, המת שדמו מנטף,

ונמצא תחתיו רביעית דם - טהור.

רבי יהודה אומר: לא, כי אלא -

השותת - טהור,

והמנטף - טמא.

(ו) כזית מן המת - פתחו בטפח,

והמת - פתחו בארבעה טפחים,

להציל את הטומאה על הפתחים.

אבל, להוציא את הטומאה - בפותח טפח.

וגדול מכזית - כמת.

רבי יוסי אומר: השזרה, והגולגולת - כמת.

(ז) טפח על טפח על רום טפח, מרובע -

מביא את הטומאה, וחוצץ בפני הטומאה.

כיצד?

ביב שהוא קמור תחת הבית,

יש בו פותח טפח, ויש ביציאתו פותח טפח -

טומאה בתוכו - הבית טהור.

טומאה בבית - מה שבתוכו טהור,

שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.

יש בו פותח טפח, ואין ביציאתו פותח טפח -

טומאה בתוכו - הבית טמא.

טומאה בבית - מה שבתוכו טהור,

שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.

אין בו פותח טפח, ואין ביציאתו פותח טפח -

טומאה בתוכו - הבית טמא.

טומאה בבית - מה שבתוכו טמא.

אחד חור שחררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת,

וכן מרבך של אבנים,

וכן צוואר של קורות.

רבי יהודה אומר:

כל שאינו עשוי בידי אדם - אינו אוהל.

ומודה - בשקיפין, ובסלעים.

הדף הראשי של משנה אהלות ג

משנה אהלות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב