משיבת נפש/קי
עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם וִירִידָתוֹ לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסָּתוֹת וְכוּ' הוּא כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעְלָמִים מְאֹד מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרָא גְּדוֹלָה וְכָל מַה שֶּׁמּוֹצִיאִין חַסְדּוֹ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הָעִנְיָן שֶׁל בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ גַּם בְּעֵת הַיְרִידָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּעֹצֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעְלָמִים אֶל הַגִּלּוּי שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה יְתֵרָה בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כִּי עַל יְדֵיהֶם נִתְגַּלֶּה גְּדֻלַּת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר (שָׁם אוֹת ט"ו):