משיבת נפש/קב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


עִנְיַן אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת אַף־עַל־ פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם פְּעֻלָּה כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים הוּא בִּבְחִינַת מְחָאָה נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא תּוּכַל עַל־יְדֵי־זֶה לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְעוֹלָם, עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת כ"ט.