מקרא כפשוטו על בראשית ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • כי יודע אלהים - מקרא קצר, כלומר ואלהים אמר לא תאכלו ממנו כי יודע אלהים.
  • כאלהים וגו' - אלולי שאמר אלהים עצמו אחר כן הן האדם היה כאחד ממנו, הייתי אומר שהפליג הנחש בשבחו של העץ כדי שתתאוה לו האשה, ומפני הכתוב ההוא אין לומר כן. לפיכך אומר אני שהדברים האלה אמורים לפי דעה קדומה בדבר הזיווג. ודע שאין כל בעלי חיים שוים לרוח חיים שבהם. המשובח והמעולה שבבעלי חיים לא נופל הרבה מן האדם הבור והשוטה, והפחות שבבעלי חיים כמעט לא טוב מן הצומח; וכמו שהצומח מזריע זרע ברחם הנקבה מבלי דעת, כן השפלים והפחותים שבבעלי חיים מזדווגים בכל כרחם, שזיווגם חוק הטבע, והם שומרים חקם לקיים מינם, ואין להם הנאה מזיווגם. ומכאן נראה שבימי קדם היו אומרים שכל בעלי חיים חוץ מן האדם עושים בזיווגם כמעשה הצומח, כלומר עושים שלא בטובתם ובבלי דעת, לפי שדעת טוב ורע לבני אלהים לבדם. ולפיכך אמר הנחש והייתם כאלהים וגו'.
  • יודעי טוב ורע - שב אל אלהים, ולא אל הכנוי שבתיבת והייתם, שאם כן היה אומר והייתם כאלהים לדעת טוב ורע, והעניין אחד.

<< · מקרא כפשוטו על בראשית · ג · ה · >>