מקרא כפשוטו על בראשית ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • לאישה עמה - לאישה שהיה עמה, כלומר לאישה שעשה אותה עקר ואת עצמו טפלה לה, והוא כתוכחת לאדם שהיה עושה בשעה ההיא כמי שתלוי בדעת אשתו (wie jemand, der unter dem Pantoffel steht), ואכל מן העץ בשביל שאכלה חוה ונתנתה לו לאכול, ולא מצא את לבבו למרות פיה. וראיתי לומר כן מפני שלא יהיה עמה ויאכל כמו ויאכל עמה, ואין לפרש הדברים פירוש אחר. ואדם אמר האשה אשר נתת עמדי, וכן דרך כל תלוי בדעת אשתו לדבר חוץ לביתו. וראה דברי בביאור ולא ידע אתו (למטה ל"ט ו').