מציב גבול אלמנה/תקציר ההלכות
תקציר ההלכות[עריכה]
"הרואה בתי ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה" (ברכות נח, ב).
א. יש אומרים שברכה זו נוהגת בכל עת, וי"א שנוהגת רק בזמן הבית (סימן ד).
ב. בדעת הסוברים שהברכה נוהגת רק בזמן הבית יש אומרים שדי בשלטון ישראל, ויש אומרים שבעינן דוקא בית המקדש (סימן ד).
ג. יש אומרים שברכה זו נוהגת רק בא"י, ויש אומרים שנוהגת גם בחו"ל (סוף סימן ד).
ד. יש מי שאומר שבזמן הזה, שכל יהודי יכול לעלות לארץ ישראל ולבנות בה ביתו, לכו"ע אין הברכה נוהגת בחו"ל (סימן ד).
ה. יש מי שכתב שלסוברים שהברכה נוהגת רק בארץ ישראל, ניתן לברכה גם בגבולות עולי מצרים (סימן ט אות יא הערה 17 ****).
ו. יש אומרים שיש לברך ברכה זו רק על מקומות המיושבים בתוקפן ובכוחן, בלא שטן ובלא פגע, בשלוה השקט ועושר (סימן ז).
ז. יש אומרים שהברכה היא רק על בתי כנסיות, וי"א שהברכה היא על כל בתי ישראל (סימן ה).
ח. בדעת הסוברים שהברכה היא רק על בתי כנסיות, יש שכתבו לברך רק על בתי כנסיות שמתפללין בתוכם, ויש שלא הזכירו תנאי זה (סימן ה אות א).
ט. יש מי שכתב שבית גדולי ישראל נחשב כבית כנסת (סימן ה אות ב).
י. יש מי שאמר שבית ספר שלומדים בו תורה נחשב כבית מדרש וניתן לברך עליו (סימן ה אות א).
יא. יש מי שכתב ששכונה חדשה בארץ ישראל דינה כבית כנסת, ואין דבריו נראים (סימן ה הערה 7 ****).
יב. יש לברך גם על בית כנסת יחידי (סימן ז).
יג. בעת חנוכת בית כנסת יש לברך ברכה זו (סימן ח).
יד. יש מי שכתב שהברכה היא רק על מקומות שחרבו וחזרו ונתיישבו, ורוב הפוסקים לא הזכירו תנאי זה (מבוא אות ח).
טו. לסוברים שהברכה היא על כל בתי ישראל, יש שכתבו שיש לברך רק על בתי עשירי ישראל ובעלי צדקה המתנהגים ביראת השם, ויש חולקים (סימן ז).
טז. לסוברים שהברכה היא על כל בתי ישראל, יש להסתפק האם יש לברך על בתי ישראל שאין גרים בהם. ואם נימא שיש לברך, יש לעיין מה הדין כשהבית מושכר לגוי (סימן ה הערה 10 ****).
יז. יש לברך רק כשרואה בית מתוקן ביופיו. יש אומרים שהיינו בתים נאים, ויש אומרים שהיינו בתים המרהיבים ביופיים ובתיקונם (סימן ז).
יח. יש אומרים שאין לברך ברכה זו על ערים וותיקות שכבר נשתכח מהן שם אלמנות, ויש חולקים (מבוא אותיות ז-ח).
יט. על בתי רשעים אין לברך, ויש חולקים (סימן ו).
כ. ראה בית כנסת וברך עליו, ותוך שלושים יום ראהו שוב, אינו מברך. אך אם ראהו לאחר שלושים יום מברך שוב, ויש חולקים וסוברים שיש לברך רק על בית כנסת ביישוב שלא ראהו מעולם (סימן ב).
כא. ראה בית כנסת וברך עליו, ותוך שלושים יום ראה בית כנסת אחר, מברך עליו (סימן ב).
כב. ראה בית של גוי, ותוך שלושים יום קנאו יהודי, וראהו שוב, מברך עליו, אף שראהו תוך שלושים יום בעת שהיה ברשות הגוי (סימן ח הערה 4 ****).
"הרואה בתי ישראל בחורבנן אומר ברוך דיין האמת" (ברכות נח, ב).
א. יש אומרים שברכה זו נוהגת בכל עת, ויש אומרים שנוהגת רק בזמן החורבן, ויש אומרים שנוהגת רק בזמן הבית (סימן ט אותיות א-ה).
ב. יש אומרים שגם בייחס לברכה זו נחלקו הפוסקים האם נוהגת רק בארץ ישראל או גם בחו"ל, ויש מי שאומר שלכו"ע ברכה זו נוהגת גם בחו"ל (סימן ט אות ד).
ג. יש אומרים שגם בייחס לברכה זו נחלקו הפוסקים האם יש לברכה רק על בתי כנסיות או גם על בתי ישראל, ויש מי שאומר שלכו"ע יש לברך ברכה זו גם על בתי ישראל (סימן ט אות ז).
ד. יש מי שכתב שיש לברך ברכה זו רק כשרואה הבתים החרבים, אך לא כשרואה המקום שעליו היו הבתים, ויש מי שחולק בזה (סימן ט אות יא).
ה. יש מי שכתב שעל בתי כנסיות חרבים מתקופת האמוראים אין לברך, אחר שיכולים לבנותם (סימן ט אות יא).
ו. יש מי שהסתפק לומר שאין לברך על בתים שכבר לא זוכרים את יושביהם (סימן ט אות יא).
ז. יש מי שאומר שאין לברך על בית שלא נחרב בידי אדם, אלא מחמת רוב הזמן שעבר מאז בנינו (סימן ט אות יא).
ח. יש מי שאומר שאין לברך על בתי ישראל חרבים הנמצאים תחת שלטון ישראל, ויש חולקים (סימן י אות ב).