מציב גבול אלמנה/ח
סימן ח[עריכה]
ברכת 'מציב גבול אלמנה' בחנוכת בית כנסת
האם יש לברך ברכת מציב גבול אלמנה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל ?
אם אחד הנוכחים לא ראה את בית הכנסת למשך שלושים יום ניתן לברך על ראיית בית הכנסת - בלא קשר לחנוכתו - כמו שכתבנו לעיל (סימן ב) שברכת מציב גבול אלמנה דומה לכל ברכות הראיה שיש לברכה כל שלושים יום. אך גם אם אין מי שיכול לברך מצד הדין הרגיל של "רואה בית כנסיות", נראה שיש לברך מצד השלמת הבניין, כי אם על ראיית בית כנסת מברכים, על הבנייה עצמה לא כל שכן!
אולי זו כוונת מהר"י אסאד שכתב בשו"ת יהודה יעלה (חלק א יו"ד סי' רעז): שוב מצאתי בתשובות הלכות קטנות: קהל שבנו או קנו ביהכ"נ וכו' יעמוד שליח ציבור ויברך בקול רם בא"י הטוב והמטיב וכו' עכ"ל. ולעניות דעתי לברך על בנין בית הכנסת בחינוכו ברבים בא"י וכו' מציב גבול אלמנה, דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים.
לכאורה צ"ע, מדוע אין הוא מזכיר את הרי"ף וחבל הפוסקים שהולכים בשיטתו, שכתבו שיש לברך על ראיית בתי כנסיות של ישראל ביישובן? כמו כן, משמע מדבריו שיש בדבר חידוש, ומה חידוש יש בברכה על ראיית בית כנסת, דבר שהוזכר כבר על ידי גדולי הפוסקים ונהגו בו רבים (עיין לעיל סימן ה).
נראה שהמהר"י אסאד מחדש שיש לברך על עצם חנוכת בית הכנסת, גם כשאין הצדקה לברך מצד גדרי הראיה. ולמד זאת מסברא, שאם על הראייה בלבד יש לברך, על הבניה עצמה כל שכן. וכן משמע ממה שכתב: "ולעניות דעתי לברך על בנין בית הכנסת בחינוכו ברבים [וכו'] שנבנה אחת מחורבות ירושלים", משמע שהברכה מצד חידוש הבנין .
וכיו"ב מצאתי בספר ברכת ראש (ברכות נח, ב) שכתב: "העולה לדינא שעל בית הכנסת יש לברך עתה ברכת מציב, ובפרט כשנבנה מחדש ונתיישב דבכניסתו יברך". ובספר 'לוח ארץ ישראל', מספר הגרי"מ טיקוצ'ינסקי, שבעת חנוכת בית הכנסת 'מנחם ציון' בעיר העתיקה, ברכו הנוכחים מציב גבול אלמנה. ואלו דבריו ('חצר רבנו יהודה החסיד זלל"ה', בתוך לוח ארץ ישראל ח"א נערך ע"י ר' אברהם משה לונץ, ירושלים תרנ"ה, עמוד 139): "ובר"ח שבט שנת תקצ"ז חגגנו שוב חנוכת בית מדרש זה, ויקראו שמו 'מנחם ציון', וכל הנאספים ברכו ברגש קודש 'ברוך מציב גבול אלמנה'". ובספר 'ירושלים הבלתי נודעת' כתב שכן נהגו בחנוכת ישיבת תורת חיים (עמוד 51) ובחנוכת ישיבת חיי עולם (עמוד 105) , וכן נהג הרב גורן זצ"ל בחנוכת בית כנסת על החרמון (שנה בשנה, תש"ל, עמוד 286). והרב יהודה זולדן שליט"א (לעיל הערה 1****) הביא שכן כתב הרב מרדכי גרוס שליט"א בספר 'הכל ירוממוך' (עמוד ע סוף הערה ט), ומביא שם (עמוד קלג) שכן כתב גם הרב עקיבא יוסף שלזינגר בקונטרס בית הסופרים. וכן משמע מדברי הגאון ר' זעליג ראובן בענגיס (לפלגות ראובן ח"ב, ירושלים תשכ"ט, עמוד רפו). וכ"כ הרב אליהו תורג'מן בקובץ מקבציאל (גיליון ל עמוד רמ).
ואמנם מהר"י אסאד מסיים התשובה הנ"ל וכותב: שוב מצאתי בפרי מגדים אורח חיים סימן רכד במשבצות, וזה לשונו: וכן בתי כנסת ביופין ברוך מציב גבול בלא שם מלכות, ע"ש . אך כבר כתבנו לעיל (סימן ד) שמעיקר הדין לא קי"ל כדברי הפמ"ג, והרוצה לברך ברכת מציב גבול אלמנה בזמן הזה לא הפסיד.