מציב גבול אלמנה/ז
סימן ז[עריכה]
על אלו בתים מברכים 'מציב גבול אלמנה'
בברייתא נאמר שמברכים ברכת מציב גבול אלמנה על "בתי ישראל ביישובן", ומפורש בב"י שהכוונה לבתי עשירי ישראל ובעלי צדקות היושבים בתוקפן ובגבורתן בלא שטן ובלא פגע רע. ז"ל (סימן רכד ד"ה והא דרואה): בתי ישראל בישובן היינו כשישראל מיושבים בלא שטן ובלא פגע רע, והכי מוכח מדמייתי בגמרא בסמוך (נח, ב) עולא ורב חסדא הוו אזלי בארחא, כי מטו אפיתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואיתנח וכו'. משמע דבתי ישראל בחורבנן דקתני היינו בתי עשירי ישראל ובעלי צדקות, ואם כן בתי ישראל בישובן דקתני כי האי גוונא נמי הוא, כלומר בתי עשירי ישראל בתוקפן ובגבורתן" .
באופן דומה כתב הב"ח בשם מהרש"ל (סימן רכד ד"ה הרואה): וי"מ שקאי על כל בתי ישראל של מנהיגים ועשירים, וביישובן דקאמר היינו כשיושבין בתוקפן ובכחן, [וכו'] וכן מוכח בסוגיא דמייתי עלה עובדא דעולא ורב חסדא כי מטו אפיתחא דרב חנא בר חנילאי וכו' משמע דבתי ישראל בחורבנן דקאמר היינו בתי עשירים של ישראל ובעלי צדקה, וממילא נמי כה"ג הא דבתי ישראל ביישובן".
כן משמע גם מהמג"א. על דברי השו"ע (רכד, יא): "הרואה בתי עכו"ם ביישובן אומר בית גאים יסח ה'", כותב המג"א (ס"ק ט): "בתי עכו"ם - פירוש בתי אומות העולם שיושבים בשלוה והשקט ועושר". אם זהו פירוש המלה "ביישובן", הוא הדין לאותה מילה בביטוי "בתי ישראל בישובן", שנאמר באותה ברייתא. כעין זה כתב המאירי (ברכות נח, ב): "הרואה בתי אומות העולם, כל שראה אותם ביישוב ובשלוה אומר בית גאים יסח ה'".
לפי זה אלו שביקרו בגוש קטיף קודם ביצוע גזירת הגירוש, לא יכלו לברך ברכת מציב גבול אלמנה, כי אותה ישיבה כבר לא הייתה "בשלוה והשקט ועושר" (לשון המג"א), וכן כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א ('פניני הלכה ברכות - הרחבות' פרק טו הלכה כג). וביחס לישובי יו"ש כתב ('פניני הלכה - ברכות' פרק טו הלכה כג): "שמעתי ממו"ר הרב שפירא, שגם כאשר הישובים נמצאים באיום בטחוני של הפצצות או פיגועים, ואף כאשר הממשלה מעוניינת להגיע להסכם עם הערבים ולמוסרם לידיהם, יש לברך על ראייתם. ואף שכתב הב"י שיש לברך על הבתים כשהם יושבים בלא שטן ובלא פגע רע, מ"מ עדיין הבתים יושבים לבטח יחסית למצבנו בגלות תחת עול זרים". ומו"ח הרב יגאל קמינצקי שליט"א כתב בעת חנוכת בית מכון התורה והארץ בכפר דרום (אמונת עתך גיליון 12): "עפ"י הדברים האלה היה מקום לומר שיש לברך על משכננו החדש... אלא שלצערנו לאחר הכנסת צבא זר לאזורנו [=בעקבות הסכמי אוסלו] אחיזתנו השלטונית במקום זה נחלשה מאד, וספק אם נתקיימה בנו כאן ההגדרה 'כשהם בתוקפן ובגבורתן'".
המשנ"ב (רכד, יד) העתיק את הגדרת הב"י וכתב: "בתי ישראל - פירוש בתי עשירי ישראל שמיושבים בתוקף ובגבורה". וכן כשהביא את שיטת הרי"ף כתב (שם): "וכן נהגו העולם שאין מברכים על שארי בתים, כי אם על בית הכנסת כשרואה אותה ביופיה ובתיקונה". וכן מופיע בכמה סידורי תפילה (סדור השל"ה שער השמים, סדור תפילה כמנהג אשכנז ופולין, מיץ שנת "התפלה" דף מה, א, ובעוד סידורים) בכותרת שקודם ברכת מציב גבול אלמנה: "הרואה בית הכנסת בנויה ביופי" . ובספר הלכה ברורה כתב הרה"ג דוד יוסף שליט"א (סימן רכד סעיף כא): "הרואה בתים נאים". אך בפסקי תשובות (סימן רכד אות ט) כתב שיש לברך רק על "בתי כנסיות ובתי מדרשות המרהיבים ביופיים ובתיקונם" .
לעומת זאת הלבוש (רכד, י) סתם וכתב: "הרואה בתי ישראל ביישובן וכו'", ולא הגביל הברכה דווקא לבתים המתוקנים ביופיים. וכן סתם הגר"ז (סדר ברכת הנהנין פרק יג סעיף יא): "הרואה בתי ישראל בישובן צריך לברך" . וכן היא דעת הרב קאפח (לעיל הערה 1****).
אולם צ"ע מדוע השמיט המשנ"ב מה שכתבו הב"י והב"ח שמדובר בבתי "בעלי צדקה". וכן הלבוש והגר"ז (הנ"ל) סתמו ולא ציינו שהברכה היא רק על בתי בעלי צדקה. וכן היא דעת הרב קאפח (לעיל הערה 1****). אולם ערוך השולחן (רכד, ז) כתב: "בתי עשירים גדולים שנותנים צדקה הרבה ומתנהגים ביראת השם". וכן כתב בספר הלכה ברורה (שם): "הרואה בתים נאים בארץ ישראל של עשירי ישראל ובעלי צדקות".
לדינא כבר כתבנו (לעיל סימן ה אות א) שאין לברך על בתי ישראל אלא רק על בתי כנסיות , והיינו דווקא על אלו המתוקנים ביופי והידור, כי יש לחוש לדברי הב"י הב"ח והמשנ"ב הנ"ל. ולכן אין לברך על בית כנסת במבנה זמני (קרוואן). וכן מסופר על הרב מן ההר זצ"ל בספר 'ההר הטוב הזה' (פועה שטיינר, ירושלים תשס"ח, עמוד 398) שכאשר ביקר בישוב יקיר, הוא לא ברך על בית כנסת, משום שלא היה במבנה קבע, וברך על בית הספר, באומרו שהיות ובבית הספר לומדים תורה, אפשר לכנותו 'בית מדרש' ולברך עליו.
יש להעיר שלמרות שהברייתא נקטה 'בתי ישראל' בלשון רבים (או 'בתי כנסיות' לפי גרסת הרי"ף) נראה שניתן לברך גם על בית בודד . וכיו"ב מצאנו בבריתא בגמרא (ברכות נד, א) שנקטה לשון רבים: "על הזיקין, ועל הזועות, ועל הרעמים, ועל הרוחות, ועל הברקים אומר ברוך וכו' על ההרים ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות אומר: ברוך וכו'. על בשורות טובות, אומר ברוך וכו' על בשורות רעות, אומר ברוך וכו'". למרות שהברכה היא על כל פרט ופרט. וכן מוכח ממה שדנו הפוסקים (דברי חמודות על הרא"ש פ"ט סימן י ס"ק לא; בני ציון על שו"ע סימן רכד ס"ק יג וברכת ראש עמ"ס ברכות נח, ב) האם עולא ורב חסדא ברכו דין האמת על ביתו החרב של רב חנא, למרות שמדובר בבית בודד. וכן המנהג לברך על בית כנסת בודד, ולא רק על כמה בתי כנסיות יחד.
עוד יש להעיר שלדעת הגר"א שפירא זצ"ל "יתכן שאין לברך כלל על ערים ותיקות משום שאחר שהן מיושבות שנים רבות נשכח מהם שם אלמנות" (פניני הלכה ח"ג עמוד 62 הערה 8), ועיין במה שכתבנו בזה לעיל במבוא (אותיות ז-ח).