מציב גבול אלמנה/ה
סימן ה[עריכה]
'בתי ישראל' או 'בתי כנסיות'
א. כבר הערנו לעיל (סימן א אות א) שהראשונים נחלקו האם הברכה היא על כל בתי ישראל, או רק על בתי כנסיות. לפנינו בגמרא נאמר: "הרואה בתי ישראל ביישובן", וכן דעת רב הראשונים . אך הרי"ף כתב (מג, ב מדפי הרי"ף): "הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה", וכן כתבו כמה ראשונים .
למרות שרוב הראשונים חולקים על הרי"ף, וסוברים שניתן לברך על בתי ישראל, וגם השו"ע (רכד, י) והלבוש (רכד, י) פסקו כן, למעשה יש לנהוג כשיטת הרי"ף, ולברך רק על בתי כנסיות, כי המהרש"ל (בפרושו לטור, הובאו דבריו בב"ח סימן רכד) כתב שלא נהגו לברך על בתי ישראל "אלא דוקא בבתי כנסיות". דברי המהרש"ל הובאו ע"י הפוסקים שבאו אחריו: ב"ח (סימן רכד) ט"ז (ס"ק ב) מג"א (ס"ק ט) גר"ז (סדר ברכת הנהנין פרק יג סעיף יא) משנ"ב (ס"ק יד) קצות השולחן (סימן סו, ה) וכף החיים (ס"ק לה). וכ"פ האליה רבה (ס"ק ז) אלף המגן (ס"ק יב) החיי אדם (כלל סג, י) ברכות ישראל (פרק יג הלכה יא) ושלחן הטהור (רכה, ה). לפיכך אין לברך אלא על בתי כנסיות, וכן פסק דודי הרב יהודה עמיחי שליט"א (אמונת עתיך גיליון 58 עמוד 39).
אולם בסידור עולת ראיה פסק הרצי"ה קוק זצ"ל כדעת השו"ע שיש לברך על כל בתי ישראל, ולא רק על בתי כנסיות. כך הוא כותב בכותרת שלפני ברכת מציב גבול אלמנה (ח"א עמוד שפח): "הרואה בארץ ישראל בתי ישראל ביישובם, כמו בישוב בית שני, מברך בא"י וכו' מציב גבול אלמנה". בספר שיחות הרב צבי יהודה (ויקרא עמוד 288) האריך יותר הרצי"ה בענין זה, וכך נאמר שם: יש כמה שחששו לברך [=על בתי ישראל שאינם בתי כנסיות] בגלל דברי הרי"ף, אבל נוסחתו של הרי"ף אינה מוזכרת ברש"י. גם הרמב"ם מביא את לשון הגמרא בלי שום תוספת הערה, והשולחן ערוך מעתיק את דברי רש"י כלשונם. אם כן, אפשר לסמוך על שלושה עמודי עולם אלה ולברך.
וכן פסק בקצרה בספר 'חוקת עולם' (תש"י, ח"א סעיף טו עמוד 336) לרב שמואל טוביה שטרן, (אב"ד ור"מ בקנזס סיטי). וכן פסק הגר"י קאפח זצ"ל (ברכת משה, קרית אונו תשס"ז, פרק י הערה לו) . ובספר פרחי אהרן (ניו יורק תשי"ד, ח"ב עמוד 139) כתב הרב אהרן דוד בוראק (מראשי ישיבת ר' יצחק אלחנן) ש"הגר"י כהנמן (שליט"א) [זצ"ל] ראש הישיבה מישיבת פוניווז אמר שעל פי הדין אין אנו מחויבים לבדוק בהבית אם האנשים הדרים שם המה שומרי תורה ומצוות ויראי השם באמת, וצריכים לברך מכל מקום". משמע שהברכה היא על כל בתי ישראל, ולא רק על בתי כנסיות. וכן פסקו הרב יוסף הלל שליט"א (קובץ תורני 'מקבציאל' גליון כד עמוד רב) , והרב אליעזר מלמד שליט"א ('פניני הלכה - ברכות' פרק טו הלכה כב).
עוד מסופר על הרב מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי ש"כשעלה לארץ ישראל החליט בדעתו ללכת ולסייר את המושבות העבריות שרק מספר שנים לפני בואו התחילו לעסוק בבנינן. בדרך סיורו סר גם לראשון לציון, זאת המושבה שהייתה מוכרת בשעתה כפרוצה בדברים שבין אדם למקום. כשנכנסה העגלה לשערי המושבה, עמד רבי מרדכי גימפל על רגליו, הסתכל לצדדים ואמר: אלמנה וחצופה במקצת, מכל מקום - ברוך מציב גבול אלמנה" ('מדור דור' של ר' מרדכי ליפסון כרך א סימן לז). משמע שיש לברך על כל בתי ישראל, ולא רק על בתי כנסיות . אך לא ברור שהרב מרדכי גימפל יפה ברך בשם ומלכות (עיין במה שכתבנו בזה להלן סימן ו הערה 1****).
לענ"ד קשה לסמוך על דברי הפוסקים הללו למעשה, כי המהרש"ל עצמו - שחולק על הרי"ף, וסובר שמעיקר הדין ניתן לברך על בתי ישראל - כותב "ולא נהגו כן אלא דוקא בבתי כנסיות", וכל הפוסקים שבאו אחריו (ב"ח, ט"ז, מג"א, א"ר, אלף המגן, גר"ז, חיי אדם, משנ"ב, קצות השולחן, כף החיים ועוד) העתיקו דבריו למרות שידעו שנוסחת רש"י ושאר הראשונים שונה ושהשו"ע פסק כרש"י, ואיך נחלוק על כל גדולי הפוסקים שקיבלו המנהג ונבטל המנהג? וגדול כוח המנהג בברכות, שכנגד מרן אומרים סב"ל (ברכת ה' ח"ד פרק ד סעיף ו וש"נ) וכנגד מנהג אין אומרים סב"ל (שם סעיף ה וש"נ). ואפילו בלא המנהג היה לנו לחוש לשיטת הגדולים הנ"ל, שהרי קי"ל ספק ברכות להקל ואפילו נגד מרן. בייחוד שלדעת כמה מגדולי הפוסקים לא ניתן בכלל לברך ברכה זו בזמן הזה (עיין לעיל סימן ד).
כמו כן יש שכתבו שגם לדעת רש"י, בזמן הזה ניתן לברך רק על בתי כנסיות, ומה שמשמע מדבריו שהברכה היא על כל בתי ישראל היינו דווקא בזמן שבית המקדש קיים ('ברכת ראש' על מסכת ברכות, נח, ב ד"ה הרואה, פיעטרקוב תר"ן). לכן נראה שניתן לברך רק על בתי כנסיות, ולא על כל בתי ישראל .
ועיין בספר 'ההר הטוב הזה' (פועה שטיינר, ירושלים תשס"ח, עמודים 397-398), שהרב מן ההר זצ"ל הקפיד לברך דווקא על בית כנסת. וכך מסופר שם: "שמעתי מהרב שכאשר הוא השתחרר מן השבי בירדן וראה לראשונה חיילים ושוטרים ישראלים, הוא לא ידע את נפשו מרוב שמחה. אחר כך ראה בתים גדולים ויפים עומדים על תלם, ויהודים גרים בהם, הוא התרגש עד כדי כך, שעמד ובירך "מציב גבול אלמנה". מתוך התרגשותי באותה שעה - כך אמר - לא חשבתי על דעת הרי"ף, שמברכים רק על בתי כנסת... כאשר הגיע הרב מן ההר אלינו [=לישוב יקיר], רוב התושבים גרו עדיין בקראוונים. לבית הכנסת לא היה עדיין מבנה קבע, ואילו לבית הספר כבר היה. הרב סמך על כך, שבבית הספר לומדים תורה, ועל כן אפשר לכנותו 'בית מדרש' ולברך את הברכה גם לפי דעת הרי"ף. כאשר התאסף הקהל לטקס, עמדו כולם על רגליהם, והרב מן ההר בירך בשם ומלכות: "ברוך וכו' מציב גבול אלמנה".
יש להעיר שבמג"א ישנה תוספת על דברי הראשונים. הוא כותב בשם הב"ח (רכד, ט): "נהגו העולם לומר דוקא על בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". לפנינו הדברים אינם מופיעים בב"ח, ולא מצאתי מקור קדום לתוספת זו. אפשר שהמג"א פרש כך הביטוי "בתי כנסיות של ישראל ביישובן" מדעתו, כי בית כנסת שאין מתפללים בו אינו 'ביישובו'. עכ"פ, הגר"ז העתיק את דברי המג"א (סדר ברכות הנהנין פרק יג סעיף יא), וכן הוא במשנ"ב (ס"ק יד) ובספר ברכות ישראל (פרק יג הלכה יא) . לעומת זאת בחיי אדם (כלל סג סעיף י) באליה רבה (ס"ק ז) באלף המגן (ס"ק יב) ובכף החיים (ס"ק לה) לא מופיע "שמתפללין בתוכם". וכן הוא בספר הלכה ברורה לרה"ג דוד יוסף שליט"א (סימן רכד סעיף כא) . עכ"פ לדינא יש לחוש לדברי המג"א והמשנ"ב ואין לברך על בית כנסת שאין מתפללים בו .
ב. בספר שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא, נמצא דבר חדש, שבכלל בתי כנסיות, גם בתיהם של גדולי ישראל. ז"ל (סימן רכד סעיף ה): הרואה בתי כנסיות שנתבנה בהידור והם בישובן באסיפות עם מברך בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה, ובחורבנן כגון בית מרן הב"ח בעיר מעזיבוש וכיוצא מברך בא"י אמ"ה דיין האמת". ולא מצאתי דבר זה אצל אף אחד מהפוסקים. המקור לדבריו, כפי הנראה בדברי הגמרא במגילה (כט, א): "ואהי להם למקדש מעט וכו' זה בית רבינו שבבבל". משמע שבית גדולי ישראל נחשב כבית כנסת.
אך נראה להוכיח מהב"י שלא כדבריו. לאחר שהב"י מביא את שיטת הרי"ף שברכת מציב גבול אלמנה תוקנה רק על בתי כנסיות, הוא כותב שנראה יותר שהברכה היא על כל בתי ישראל, ומוכיח זאת מעובדא דרב חנא בר חנילאי. וז"ל (סימן רכד): והכי מוכח מדמייתי בגמרא בסמוך (נח:) עולא ורב חסדא הוו אזלי בארחא, כי מטו אפיתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואיתנח וכו' עד מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזרה על בתיהם של צדיקים שיחרבו וכו', משמע דבתי ישראל בחורבנן דקתני היינו בתי עשירי ישראל ובעלי צדקות, ואם כן בתי ישראל בישובן דקתני כי האי גוונא נמי הוא כלומר בתי עשירי ישראל בתוקפן ובגבורתן.
ולפי האדמו"ר מקומרנא אין לסתור שיטת הרי"ף שהברכה היא רק על בתי כנסיות מעובדא דרב חנא בר חנילאי, שהרי לדעתו בתי גדולי ישראל הם כבתי כנסיות.
ואפשר שגם לדעת האדמו"ר מקומרנא יש לברך רק על בתי כנסיות, ומה שכתב שיש לברך על ביתו החרב של הב"ח, אולי בביתו של הב"ח היה גם בית כנסת , וצ"ב.