מצוה:לא יעבוד כהן טבול יום עד שיעריב שמשו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו

מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר. (ויקרא יא, לב)
קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ. (ויקרא כא, ו)


בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות ביאת מקדש, פרק ד
ספר המצוות לרמב"ם: לאו עו    ספר החינוך: מצוה רסה    ספר מצוות גדול: לאו שו



המצווה בספר מצוות ה', לרב ברוך הלפרין; מתוך פורטל המצוות של אתר דעת

לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן