מצוה:שלא יירא הדיין בדין מאדם רע
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.
(דברים א, יז)
שהזהיר הדיין שלא לירא מאדם מזיק, גוזם ודובר עתק, ולא יחתוך עליו הדין והאמת, אבל הוא חייב לחתוך את הדין ולא ישים לב במה שיקרה עליו מן ההיזק מן האיש ההוא. והוא אמרו יתעלה "לא תגורו מפני איש" (דברים א, יז).
ולשון ספרי "לא תגורו", שמא תאמר: "מתיירא אני מאיש פלוני – שמא יהרגני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצוץ את נטיעותי". תלמוד לומר "לא תגורו מפני איש".
שנמנע הדיין מלירא מאיש מלדון דין אמת, ואפילו הוא איש מזיק עז פנים עבה המוח, אלא יחתוך את הדין ולא ישים לבו כלל למה שיקרה עליו מההיזק בשביל דינו. ועל זה נאמר (דברים א, יז): "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ". ולשון ספרי: "שמא תאמר ירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או יהרוג אחד מבני ביתי, שמא ידליק את גדישי או שמא יקצוץ את נטיעותי, תלמוד לומר ’לא תגורו מפני איש’".
שורש מצוה זו השכל מעיד עליו.
דיני המצוה מה שאמרו ז"ל (סנהדרין ו, ב), "שנים שבאו לפניך לדין, אחד רך ואחד קשה, עד שלא תשמע את דבריהם, או אפילו משתשמע את דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה, אתה רשאי לומר להם איני נזקק לכם, שמא יתחייב ונמצא רודף אחר הדיין להורגו, אבל משתשמע את דבריהן ותדע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להם איני נזקק לכם, שנאמר ’לא תגורו מפני איש’, וכן תלמיד היושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר אינו רשאי להיות שותק, שנאמר ’לא תגורו מפני איש’".
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, כי להם המשפט.
ועובר על זה ולא רצה לדון משיודע להיכן הדין נוטה כמו שאמרנו מיראת הנדון עבר על לאו זה, ואם הטה הדין גם כן מיראתו, עבר על לאו זה, מלבד שעבר על לאו דלא תטה משפט.
בפ"ק דסנהדרין [דף י'] דורש: שנים שבאו לפניו לדין אחד רך ואחד קשה, עד שלא תשמע את דבריהם, או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה – אתה רשאי לומר איני נזקק לכם, שמא יתחייב חזק' ונמצא רודף לדיין. אבל משתשמע דבריהם ותדע להיכן הדין נוטה – אי אתה רשאי לומר איני נזקק לכם, שנאמר "לא תגורו מפני איש" (דברים א, יז).
ר' יהושע בן קרחה אומר: מניין לתלמיד היושב בפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר, מניין שלא ישתוק? ת"ל לא תגורו מפני איש. [שם] ויהיו הדיינין יודעים מי הם דנים ומי עתיד ליפרע מהם, שנאמר "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט" (תהלים פב, א). וכן ביהושפט (דברי הימים ב יט ו): "ויאמר לשופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'" שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה. תלמוד לומר "ועמכם בדבר משפט", אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.