מצוה:שלא יבוא איש על אשתו לאחר שזינתה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שלא יבוא איש על אשתו לאחר שזינתה

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (דברים כד, ד)

בחז"ל
תלמוד בבלי: מסכת יבמות, פרק א

בראשונים
משנה תורה: הלכות סוטה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: אינו מונה מצוה זו    השגות הרמב"ן: לאו טו    ספר החינוך: אינו מונה מצוה זו    ספר מצוות גדול: אינו מונה מצוה זו




לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן

[[קטגוריה:]]


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.