מצוה:לשבות ביום ראש השנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לשבות ביום ראש השנה

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. (ויקרא כג, כד)
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. (במדבר כט, א)


בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות שביתת יום טוב, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קסג    ספר החינוך: מצוה שי    ספר מצוות גדול: עשה לו

באחרונים
שולחן ערוך: טור אורח חיים, סימן תקצז-תרא