מצוה:לא לעשות מלאכה ביום הכיפורים
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.
ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
(ויקרא כג, כח-לא)
הזהיר מעשות מלאכה ביום הכפורים, והוא אמרו "כל מלאכה לא תעשו" (ויקרא כג, לא).
והעובר על לאו זה, בכרת כמו שבאר הכתוב. ואם היה שוגג חייב חטאת קבועה. והתבארו משפטי מצוה זו במסכת ביצה ובמגילה וזולתם.
שלא לעשות שום מלאכה ביום הכפורים, והוא יום עשירי לחודש תשרי, שנאמר "בעשור לחדש השביעי" וגו' וכתיב בתריה "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם" (ויקרא כ"ג, כ"ז-כ"ח). ומילת "כי" הוא נתינת טעם לביטול המלאכה.
וכענין שאכתוב לקמן בסדר זה, במצות עשה דשביתה דכפורים (מצוה שיז). וגם כל ענין מצוה זו שם תמצאנו, ולא אכתוב לך תוספת בדבר שאינו צריך.
כל העושה מלאכה ביום הכיפורים ביטל מצות עשה המפורשת בספר מצות עשה (מצוה ל"א) ועובר על לא תעשה, שנאמר "ובעשור לחדש וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו".
ותנן במגילה (דף ז:) אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזדון מלאכת שבת בסקילה וביום הכיפורים בכרת. הא לכל דבריהם זה וזה שוין, בין לענין עושה מלאכה בשגגה שחייב בשניהם קרבן חטאת קבועה, בין באיסור מלאכה דאורייתא ודרבנן, בין באיסור טלטול. וביומא [דף י"ד] מסיק דלית לדרפרם דאמר אין עירוב ואיסור הוצאה לי"ה וכ"ש לי"ט.