מצוה:לא להשחית עצי מאכל במצור

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להשחית עצי מאכל במצור
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

בתורה
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. (דברים כ, יט)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו
ספר המצוות לרמב"ם: לאו נז    ספר החינוך: מצוה תקכט    ספר מצוות גדול: לאו רכט