מצוה:לא להטיל מום בקדשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להטיל מום בקדשים
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. (ויקרא כב, כא)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות איסורי המזבח, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: לאו צז    ספר החינוך: מצוה רפז    ספר מצוות גדול: לאו שטו

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן שיג-שיד