מצוה:לא לאכול קורבן שנשחט במחשבה על אכילתו מחוץ למקום המותר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לא לאכול קרבן שמי ששחט אותו חשב לאכלו מחוץ למקום שבו מותר לאכלו (פיגול במחשבת חוץ למקומו)

מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲו‍ֹנָהּ תִּשָּׂא. (ויקרא ז, יח)

בחז"ל
תלמוד בבלי: מסכת זבחים, פרק ב

בראשונים
משנה תורה: הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט
ספר המצוות לרמב"ם: אינו מונה מצוה זו    השגות הרמב"ן: לאו ה    ספר החינוך: אינו מונה מצוה זו    ספר מצוות גדול: אינו מונה מצוה זו




לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן

[[קטגוריה:]]


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.