מצודות על שמואל ב יז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק י"ז • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כה • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"ז, י"ב:

וּבָ֣אנוּ אֵלָ֗יו באחת בְּאַחַ֤ד הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֣א שָׁ֔ם וְנַ֣חְנוּ עָלָ֔יו כַּאֲשֶׁ֛ר יִפֹּ֥ל הַטַּ֖ל עַל־הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בּ֛וֹ וּבְכׇל־הָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ גַּם־אֶחָֽד׃


 

מצודת דוד

"ובכל האנשים" - כי פן התנכר עצמו ללבוש כאחד מאנשיו לזה לא נותיר מכולם איש ויומת גם הוא עם התנכרו

"ובאנו אליו" - רצה לומר בהיות העם רב בודאי נבוא באחד המקומות אשר החביא עצמו כי נהיה חונים עליו כמו הטל המכסה כל פני האדמה מבלי מקום ריק ממנו כן נתפזר בכל המקומות לבקשו זה בכה וזה בכה ובודאי נמצא אותו 

מצודת ציון

"ונחנו" - מלשון חניה