מצודות על שופטים יא לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שופטיםפרק י"א • פסוק ל"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים י"א, ל"ז:

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אָבִ֔יהָ יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה הַרְפֵּ֨ה מִמֶּ֜נִּי שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וְאֵֽלְכָה֙ וְיָרַדְתִּ֣י עַל־הֶהָרִ֔ים וְאֶבְכֶּה֙ עַל־בְּתוּלַ֔י אָנֹכִ֖י ורעיתי וְרֵֽעוֹתָֽי׃


 

מצודת דוד

"אנכי ורעותי" - אלך אני ורעותי עמי

"ואבכה על בתולי" - רצה לומר על שלא תנשא לאיש ותשאר בתולה (כי הבכיה מועלת להפיג הצער)

"וירדתי" - כי מקום יפתח היה בהר הגבוה שבהרים אשר סביב ולזה אמרה וירדתי על ההרים ולפי שהנדר היה להפרישה מבני אדם ושתתבודד בעבודת ה' וכאשר עשה לה לזה שאלה שעוד שני חדשים תלך לנפשה להשביע עינה עד לא תתבודד

"יעשה לי הדבר הזה" - והוא שירף ידו ממנה שני חדשים לבל עשות עמה מה שנדר עד כלותם 

מצודת ציון

"הרפה" - מלשון רפיון