מצודות על עמוס ו י
<< | מצודות על עמוס • פרק ו' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּנְשָׂא֞וֹ דּוֹד֣וֹ וּמְסָֽרְפ֗וֹ לְהוֹצִ֣יא עֲצָמִים֮ מִן־הַבַּיִת֒ וְאָמַ֞ר לַאֲשֶׁ֨ר בְּיַרְכְּתֵ֥י הַבַּ֛יִת הַע֥וֹד עִמָּ֖ךְ וְאָמַ֣ר אָ֑פֶס וְאָמַ֣ר הָ֔ס כִּ֛י לֹ֥א לְהַזְכִּ֖יר בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
מצודת דוד
"ואמר הס" - ויחזיר זה ויאמר לו שתוק ואל תהרהר אחר מדת הדין כי אלו הנשרפים לא אבו להזכיר בשם ה' כ"א הזכירו בשם הבעל וראויים הם לזה הגמול
"ואמר אפס" - ר"ל וזה ישיב כמתרעם כבר נשרפו גם העצמות וכלה הכל
"העוד עמך" - אם יש עוד מה עמך מן העצמות להוציאם מן השרפה
"ונשאו" - את כל אחד ישא דודו ומסרפו להוציא העצמים מן הבית לבל ישרפו גם הם עם הבשר
"ואמר" - הנושא הזה יאמר לאשר הוא בסוף הבית המחפש אחר עצמות כמוהו
מצודת ציון
"ונשאו" - מל' משא וסבל
"דודו" - הוא אחי האב
"ומסרפו" - הוא אחי האם או ומסרפו הוא כמו ומשרפו בשי"ן כי זסשר"ץ מתחלף ור"ל אוהבו המציל עצמותיו מן השריפה
"בירכתי" - בסוף
"אפס" - ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מ"ז)
"הס" - ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר י"ג)