מצודות על נחמיה י לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק י' • פסוק ל"ב | >>
א • ב • ט • י • יא • טו • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה י', ל"ב:

וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכׇל־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כׇל־יָֽד׃


 

מצודת דוד

"את המקחות" - הדברים הנקחים מהם

"וכל שבר" - כל מיני תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ"ו)

"וביום קודש" - זה יו"ט

"ונטש" - נעזוב עבודת האדמה בשנת השמיטה

"ומשא" - אף נעזוב בשמיטה חוב ההלואה הניתן ביד וכן נאמר שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו

מצודת ציון

"ונטש" - נעזוב כמו תשמטנה ונטשתה (שמות כ"ג)

"ומשא" - חוב ההלואה