מצודות על נחמיה יב מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק י"ב • פסוק מ"ד | >>
א • ז • ח • ט • י • יב • יז • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • לב • לג • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה י"ב, מ"ד:

וַיִּפָּקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹמְדִֽים׃


 

מצודת דוד

"ויפקדו" - היו ממנים גזברים על הלשכות העשויות לאוצרות על התרומות ועל הראשית והיא החלה ועל המעשרות

"לכנוס" - להכניס בהם מכל שדי הערים את המתנות אשר צותה התורה לתת לכהנים וללוים והם התרומות והמעשרות והוא כפל ענין במלות שונות לתוספת ביאור

"כי שמחת יהודה" - כי גדלה שמחת יהודה על הכהנים והלוים העומדים על עבודתם ולזה נתנו לב להיות זהירים בדבר המתנות הראוי להם להעמיד גזברים 

מצודת ציון

"הנשכות" - כמו הלשכות

"מנאות" - מתנות וחלק כמו ושלחו מנות (לעיל ח')