מצודות על משלי כז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק כ"ז • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ז, ט"ז:

צֹפְנֶ֥יהָ צָפַן־ר֑וּחַ
  וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא׃


 

מצודת דוד

"צופניה" - החושב להסתיר הדבר בפני הבריות, דומה הוא למסתיר את הרוח לכלוא אותו, כי אז ירעים בקולו נפלאות; וכן בעלת מדינים, כל עוד שירצה להסתיר את הדבר - היא מוספת והולכת.

"ושמן" - כמו המושח עצמו בשמן, אם ירצה להעלים לא יוכל כי ידו הימנית אשר ימשח בה היא תכריז על המשיחה כי היא נותנת ריח לכל הקרב, וכן אי-אפשר להעלים מריבת האשה.