מצודות על משלי כד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק כ"ד • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ד, י"ב:

כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה
  הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין
  וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע
    וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפׇעֳלֽוֹ׃


 

מצודת דוד

"כי תאמר" - כי תכחש לומר: הן לא ידענו אם לקוחים המה למות.

"הלא" - ר"ל הלא לא יועילו דברך, כי הלא ה', שהוא בתוך לבות בני אדם, הוא יבין אם ידעת אם לא ידעת.

"ונוצר וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

"והשיב" - הוא ישיב גמול האדם כמפעלו, ואם ידעת והתרפית יהיה צר כחך מדה במדה. 

מצודת ציון

"תוכן" - מלשון תוך.