לדלג לתוכן

מצודות על משלי יד כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק י"ד • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, כ"ד:

עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עׇשְׁרָ֑ם
  אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃


 

מצודת דוד

"עשרם" - אם מצאו עושר, מעטרת אותם, כי יוכר לכל תפארתם ונדיבות לבם בתתם לאביונים די המחסור ובפנים יפות.

"אולת..." - רוצה לומר, במעשה איוולתם תוכר האיוולת הטמונה בליבם, כי בעבור היות כל מעשיהם איוולת, נראה מזה כי יש עוד הרבה איוולת תקועה בליבם, ויגולה בעת ההזדמן.