מצודות על משלי יב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק י"ב • פסוק כ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ב, כ"ז:

לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ
  וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃


 

מצודת דוד

"והון" - אבל ההון של אדם יקר, המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, ר"ל מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ר"ל: עשרו מתקיימת.

"לא יחרך" - דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה כי יפסיד את כל ההון 

מצודת ציון

"יחרוך" - ענין שריפה כמו ושער ראשיהון לא התחרך (דנייאל ג)

"יקר" - חשוב ונכבד

"חרוץ" - היא מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח)