לדלג לתוכן

מצודות על משלי טז כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ט"ז • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ז, כ"ב:

מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו
  וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃


 

מצודת דוד

"שכל" - השכל הוא לבעליו כמעין הנובע חיים, כי בעבורו בא לו חיים.

"ומוסר" - היסורים הבאים על האוילים הם בעבור איוולתם.