לדלג לתוכן

מצודות על מלכים ב ד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלכים בפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לד • לה • לט • מ • מא • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב ד', ט"ז:

וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אתי אַ֖תְּ חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃


 

מצודת ציון

"חיה" - כן נקראת היולדת ובדברי רבותינו ז"ל (יומא עג ב)והחיה תנעול את הסנדל

"תכזב" - ענינו דבר הנפסק כמו (ישעיהו נח יא)אשר לא יכזבו מימיו 

מצודת דוד

"אל תכזב" - אל תאמר דבר הנפסק בעבור לשמח לב שפחתך ועל כי אמר חובקת בן המורה לשעשוע מה ולא הבטיחה שיתקיים לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים

"אל אדוני" - אל תדבר כדברים האלה

"את חובקת בן" - רצה לומר תשעשעי עצמך עם בנך לחבקו ואף כי בתחלה לא דבר עמה פה אל פה אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח חזר לדבר עמה

"למועד הזה כעת חיה" - רצה לומר לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר יולדת והיא ככלות תשעה חדשים שהם ימי הריון