מצודות על מלכים א ב ה
<< | מצודות על מלכים א • פרק ב' • פסוק ה' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מב • מג • מד • מה • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן־יֶ֙תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמׇתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃
מצודת דוד
"ויתן דמי מלחמה" - הדם הראוי לשפוך במלחמה בגבורה מפורסמת שפך באנשי שלומי בערמתו
"בחגורתו וגו'" - רצה לומר במה שחגר חרבו מצומדת במתניו לרחבו בכדי שתהא נוחה ליפול בשחיה מועטת וכשיצא מול עמשא שחה מעט לתקן מנעלו ונפלה החרב מתערה והגביה בידו והכהו נפש ועמשא לא נשמר על כי ראה אשר מעצמה נפלה מתערה
"דמי מלחמה" - הדם הראוי לשפוך באנשי מלחמתי שפך הוא באנשי שלומי
"לשני שרי צבאות" - כי גם עמשא היה שר צבא לאבשלום אף בדעת דוד היה להעמידו תחת יואב
"אשר עשה לי" - וחוזר ומפרש שזהו אשר עשה לשני שרי וגו' כי על כי הם באו בהבטחת דוד והלכו בשליחותו ועם כל זאת הרגם יואב יחשב אם כן לדוד לכלימה בזה
"וגם אתה ידעת" - רצה לומר כמו שיודע אני כמו כן גם אתה ידעת ואין מהצורך לספר לך פרטי הדברים