מצודות על ישעיהו לב ו
<< | מצודות על ישעיהו • פרק ל"ב • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהֹוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃
מצודת ציון
"נבלה" - דברי כעור וגנות וכן לבלתי עשות עמכם נבלה (שם מב)
"יעשה" - ענין קבוץ וכן ישראל עושה חיל (במדבר כד)
"און" - דברי רשע
"אל ה'" - על ה'
"תועה" - ענינו הפך האמת והוא שאול מהתועה בדרך שהולך בהפך
"להריק" - מלשון רקות
מצודת דוד
"ומשקה צמא יחסיר" - ר"ל ולמען יחסיר המשקה מן הצמא כי חפצו לקחת ממונו בעושק וזה חוזר למעלה לומר אם כל אלה המדות הרעות נמצאו בנבל איך א"כ ראוי לקראו נדיב שהוא ההפך
"להריק" - ר"ל יחשב כזאת למען לעשוק תאכל הרעב וכאלו יריק נפשו ממנו ולא ירא מה' בחושבו שאינו משגיח
"נבלה ידבר" - בכל עת מדבר דברים מגונים וכעורים ומחשבות לבו לקבץ און לחשוב מחשבות לעשות חנופה ולדבר על ה' דברי תועה הפך האמת כי יאמר שאינו משגיח