לדלג לתוכן

מצודות על יחזקאל טז מט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק ט"ז • פסוק מ"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט"ז, מ"ט:

הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה׃


 

מצודת ציון

"גאון" - מלשון גאוה

"ושלות השקט" - כפל הדבר במ"ש לרוב השלוה

"החזיקה" - ענין אחיזה ועל הצדקה יאמר 

מצודת דוד

"גאון וגו'" - ר"ל התגאה בעבור השובע והשלוה שהיה לה ולא החזיקה יד עני לתת מחסורו

"הנה זה וגו'" - ר"ל זה לבד היה עון סדום ולא השחיתו יותר